מאגר סיפורי מורשת

תעודת זהות שלי

שלום שמי בת שבע גרשון שם משפחתי לפני נישואיי היה פינטוך אני סבתא של נוגה רייז. נולדתי בחיפה בבית חולים בשם רוטשילד שכיום נקרא בניי ציון נולדתי ב- 19 לספטמבר 1952.

קראו לי כך כי אני הילדה השביעית במשפחה ולאחי הגדול קראו דוד ואז אמרו שדוד ובת שבע והרעיון לקרוא לי כך מצא חן בעיני ההורים שלי, כי המשמעות קיבלה חשיבה תנכית.

לאבא שלי קראו יצחק הוא נולד בטרנסילבניה זה מקום באמצע בין הונגריה לרומניה. לאימא שלי קראו רוג'ינה היא נולדה בחיפה המוצא שלה הוא לבנוני. שמות אחיי: דוד, רבקה, יפה, אהובה, מיכאל, שולמית, ואני בת שבע.

 בילדותי

ילדותי

גדלתי בשכונה שנקראת חליסה השכונה הייתה מעורבת יהודים וערבים הבית שלנו היה בנוי בסגנון ערבי חדרים גדולים ותקרה גבוהה, לדירה היו שלושה חדרים סלון מטבח חדר להורים וחדר אחד לשבעה ילדים. נהגנו לישון כאשר המיטות היו צמודות אחת לשנייה כאשר חלק מאיתנו ישנו בחיבורים, אבל למרות הכול היה כיף לנו ביחד כי היה לנו אחד את השנייה וכל אחד דאג לשני.

אבא שלי יצחק ז"ל, שהוא סבא רבא של נוגה, סיפר לנו שהמשמר האזרחי בקום המדינה חילק דירות לפי גודל המשפחה וכאשר משפחתי נכנסו לדירה שקיבלנו במטבח היה סיר עם אוכל שהדיירים הקודמים שגרו שם עזבו את המקום בבהלה וברחו, אז הייתה מלחמת השחרור בשנת 1948.

לנושא של חיים משותפים בין ערבים ליהודים במדינה ישנם גרסאות שונות אחת אומרת שהצבא אמר לערבים לעזוב את הבתים וכשהמלחמה תסתיים הם יוכלו לחזור והגרסה השנייה אומרת שהצבא גירש אותם.

החיים בשכונת ילדותי 

מסביב לבית שלנו היו מלא עצי תאנה וסברס היו מלא משטחים ירוקים עם המון כלניות ורקפות וכילדים שיחקנו המון בחוץ לא היה אז טלוויזיה ולנו לא היה בכלל צעצועים.

התקלחנו באמבטיה אבל את המים החמים קיבלנו באמצעות חימום בולי עץ ולא דוד חשמל. היה דוד שלמטה היה פתח ומשם הכנסנו בולי עץ שהם חיממו את המים. חפפנו שיער יום בשבוע ביום חמישי לקראת שבת.

את הכביסה כיבסו בתוך דוד שעמד על פתיליה ואחרי שהיו עושים לכביסה רתיחה אמא שלי הייתה מוציאה את הכביסה ומניחה אותה על משטח ממתכת והיא הייתה משפשפת את הבגדים עם סבון מרובע ולאחר מכן שוטפת עם מים קרים לא היה מרכך ולא נוזל כביסה.

גם הבישול בבית היה על פתיליה לאחר תקופה של כמה שנים אבא שלי קנה גז במקביל היה לנו גם מקרר על קרח בשכונה כל יום עברו סוחרים שמכרו קרח, נפט וחלב.

כל יום שיחקנו בשכונה עד שהחשיך והיינו חייבים לעלות הביתה. הדלת הייתה תמיד פתוחה ואת הדלת החזיקה בול עץ. האחרון שנכנס היה מזיז את הבול העץ והדלת הייתה נטרקת. לא היו אז דלתות פלדלת ולא אזעקות. בשכונה נהגנו לשחק משחקים מיוחדים כמו: קלאס, 5 אבנים, תקיעות, שבע אבנים, גולות, חמור חדש.

גם הגן הילדים שהלכתי אליו וגם בית הספר היו במרחק רב מהבית שבו התגוררתי לגן הילדים אחותי הגדולה אהובה ליוותה אותי אבל לבית הספר חוץ מהיום הראשון הלכתי לבד.

בגן הילדים

בגרותי בקיבוץ מגידו

בגיל 11 וחצי בכיתה ו' עברתי להתגורר בקיבוץ מגידו במסגרת עליית הנוער ושם אני גדלתי עד אחרי הצבא הייתי בתנועת נוער בשומר הצעיר. שם יצאנו לטיול בכל רחבי הארץ ואת המזון שאכלנו סחבנו בתרמילים זה לא היה קל אבל לא הייתה ברירה.

התקופה בקיבוץ נתנה לי את הבסיס לחיים לחשיבה טובה וקבלת ערכים שאני חייה אותם ומקיימת אותם עד היום.

בצעירותי 

שירות צבאי

את שירותי הצבאי עשיתי במסגרת צבאית בחיל הנח"ל.

בחיל הנח"ל בזמנו הבנות היו מופנות לתחזק האחזות תפקיד האחזויות היה להיות מין בסיס בית לחיילים ששמרו על הגבול החיילות עסקו בקטיף בצל, פלפלים וכו… והמקום נוהל כמו ישוב קהילתי.

היום כל האחזויות הפכו לקיבוצים ולמושבים.

אחרי הצבא

אחרי הצבא בחרתי לחזור לחיפה עיר הולדתי, כי מאוד רציתי ללמוד משחק במקביל ללימודי המשחק שלי עבדתי כפקידה על מנת להתפרנס ולמדתי במקביל לתעודת בגרות. משנת 1975-1978 למדתי במכון וינגייט ורכשתי לי תעודת הסמכה בחינוך גופני במקביל לתעודת הוראה בחינוך גופני למדתי קורס ביטוח להיות סוכנת ביטוח.

בגמר הלימודים החלטתי לעשות טיול תרמילאים ובתקופתי נהגו לטייל באירופה. נסעתי לטייל עם חברה בשם טובה היינו באיטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, אנגליה ואירלנד. בסוף הטיול באירלנד טובה חזרה לישראל ואני חזרתי להולנד היו לי שם זוג חברים שגרו שם ורציתי להיות קצת במקום אחר.

התחלתי לעבוד בבית חרושת לגבינה עבדתי שם כשלושה חודשים לאחר מכן חזרתי לישראל. כשחזרתי התחלתי ללמד חינוך גופני כמורה בבתי ספר.

הכרותי עם פיני גרשון 

במסגרת ההשתלמויות שעשיתי כמורה לחינוך גופני הכרתי את סבא פיני גרשון שהדריך השתלמות בכדורסל בשנת 1980.

בשנת 1981 סבא ואני התחתנו היות וסבא של נוגה היה מאמן כדורסל, נאלצנו כל כמה שנים לעבור למקומות אחרים לפי מקומות העבודה שהציעו לסבא. כשגרנו בשמיר סבא אימן את קבוצת גליל עליון, לאחר מכן עברנו לחיפה, סבא אימן את מכבי חיפה. אחרי מכבי חיפה עברנו לגור ברמת השרון, סבא אימן את הפועל תל אביב אחרי זה חזרנו לגור שוב בחיפה ומאז לא עזבנו רק סבא נסע כל פעם למקום אחר.

 ביום נישואינו

שלושת בנותנו נולדו בחיפה בבית חולים רמב"ם.

מאז שחזרנו סופית לחיפה הפסקתי לעסוק בהוראת חינוך גופני היות והיו לנו שלוש בנות קטנות בבית ומבחינת זמן היה לי הכי קל לעסוק כסוכנת ביטוח בזמני הפנוי כעצמאית. העבודה בהוראה הייתה מאוד מגבילה ומחייבת לא עשיתי זאת מרצון אלא לא הייתה לי ברירה.

מאז ועד היום אני עוסקת בביטוח.

לפני כ-15 שנה על מנת לרענן קצת את החשיבה נרשמתי ללימודי משפטים והוצאתי תעודת עורכת דין.

סיכום

במהלך המפגשים במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי, אני מגלה שהחיים שלי היו מאתגרים ומעניינים הבונוס לחיים הוא שנוספו למשפחתי האהובה שישה נכדים מקסימים שבזכותם אני מרגישה עדיין צעירה וחיונית.

חרטתי על אורך חיי שכל עוד שאני אוכל אני אעשה את המקסימום לבלות עם הנכדים המהממים שלי ואחד הדברים הכי חשובים הם שכל נכדה שמגיע לגיל 10 אנחנו נוסעים יחד לטיול בחו"ל לבד.

עם נוגה טיילתי בלונדון והיה לנו מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד… כיף

מהיום הראשון של הטיול עד היום האחרון.

היינו בחילופי משמרות בארמון המלכה, היינו בחנות של m&m, היינו בכיכר פיקדילי, בפארקים, במסעדות טעימות וטובות, היינו גם במדאם טוסו עשינו שופינג ועוד מלא דברים.

עכשיו אנחנו בהכנות לטיול בת מצווש!!!

הזוית האישית

בת שבע: היה לנו כיף להיפגש ואהבתי לשמוע ולספר סיפורים על תקופה שונה של חיינו תקופה מאוד מעניינת.

קישור לערך הויקיפדיה על סבא פיני גרשון