מאגר סיפורי מורשת

בילדותה של סבתא היא מספרת לי.

"סבתא מספרת לי שהיא עלתה לארץ ישראל בשנת 1950 כאשר הייתה בגיל כמה חודשים. הוריה של סבתי הגיעו מהעיר בגדד {עיר בירה} הנמצאת במדינת עיראק. עקב מצב ביטחוני מאוד מסוכן עבור היהודים שחיו בתקופה ההיא במדינות ערב, המשפחה של סבתי נאלצה לברוח משם במהירה על מנת להגן על ביטחונם. כאשר משפחתה של סבתי הגיע לארץ ישראל, הם הגיעו לשכונת נווה צדק בתל אביב יפו.

כשסבתא הגיע לגיל 4 הוריה רשמו אותה לגן פרח. "בגן היה ממש כיף. הגננת הייתה לוקחת כל פעם שלושה ילדים על מנת לעזור בהכנת ארוחת הצהרים של ילדי הגן. מדי פעם היה לנו שעה של שתילת זרעי ירקות בערוגת הגן. בערוגה גידלנו חסה, כרוב, מלפפון ירוק, עגבנייה וצנוניות. ומהירקות שגידלנו בערוגה היינו מכינים סלט ממש טעים. בגיל 6 עברתי לבית ספר שקוראים לו בית ספר הירדן, בבית הספר אני ממש אהבתי את שיעור חקלאות מכיוון שמאוד אהבתי לעזור למורה לשתול פרחים, עצים וצמחים. אזור בית הספר היה ממש יפה ופורח והיה ריח ממש טוב".

סבתא מספרת לי עוד:  "אני גדלתי על יד הים בשכונה שקוראים לה חסן בק שקיום קוראים למקום נווה צדק". בנוסף  סבתא מספרת שהיא הייתה אוהבת לטייל הרבה בחוף הים ביפו. "הייתי הולכת לפעמים לים, יום אחד ראיתי בים זוג מבוגרים ללא ילדים. ניגשתי אליהם והתחלתי לשוחח איתם. הבנתי שהם שזקוקים לעזרה ונורא שמחתי לעזור. הייתי עוזרת להם בקניית מצרכים מהמכולת וזה הפך לשגרה קבועה, שבסך הכל הייתי רק בת 9".

בגיל 12 חגגתי בת מצווה. הוריי ערכו לי מסיבה כיתתית. במסיבה רקדנו כולנו לאותם השירים שהושמעו בשנות ה- 60. אחרי המסיבה הלכנו כולם לחוף הים לאכול תירס חם והיה ממש טעים. ישבנו במעגל דיברנו וצחקנו.

כאשר סבתא הגיעה לגיל הנערות היא מאוד אהבה לעצב שמלות ולתפור. היא נרשמה למגמת עיצוב שמלות בבית ספר""עולם האופנה" הנמצא ברחוב קינג ג'ורג בתל אביב. סבתא מאוד אהבה לתפור שמלות, חצאיות, חולצות וכובעים. בתמונה המצורפת של סבתא היא לובשת את הבגדים שהיא תפרה בעצמה.

הזוית האישית

יהונתן: היה לי מאוד כיף וגם מעניין לעשות את העבודה של הקשר הרב דורי. בזמן כתיבת העבודה גיליתי המון דברים שלא ידעתי על הילדות שעברה סבתא שלי. סבתא סיפרה לי שהיא הרגישה שמחזירים אותה מסע אל העבר . סבתא אמרה לי שהיא מאוד נהנתה לשתף אותי בילדות שלה וזה דבר מאוד חשוב על מנת להעביר את הסיפור הלאה במשפחה.