מאגר סיפורי מורשת

שמי יגאל עמרני.

נולדתי במדינת ישראל, בפתח תקווה, בבית חולים השרון. גדלתי בהוד השרון, בדירת חדר אחת עם מקלחת ושירותים. שיחקתי בשכונה עם חבריי, יוסי, אלי, דנה ועידו. משחקי הילדות האהובים עלי היו קלאס וכדורגל.

הורי, זכריה ומזל, היו יהודים ממוצא תימני. אבי עבד כמדריך חקלאי ואמי הייתה עקרת בית. הם היו אנשים טובים וחמים, עם עור כהה וגופיות פשוטות.

ביום יום אכלנו מרק תימני, שניצלים ואורז. בשבתות נהנינו מג'חנון עם ביצים. גרנו בשכונה יהודית, קרוב לבית כנסת. היהודים נהגו להיפגש בקולנוע ובמרכז הקניות. את הקניות עשינו באתא.

בבית הספר הממלכתי-דתי למדתי גמרא, תנך, אנגלית וחשבון. היחסים עם המורים היו טובים, למרות שלא הייתה תילבושת אחידה והמשמעת הייתה חזקה. העונשים על התנהגות לא הולמת היו קשים, כולל מכות מהמורים.

בזמנו הפנוי נהניתי לשחק שש בש ולשמוע מוזיקה מזרחית. גם ריקודים סלוניים היו אהובים עלי.

ברחוב הכרתי את אשתי. התחתנו ונולדו לנו שלושה ילדים נפלאים, שהביאו לעולם שמונה נכדים מתוקים.

 ביום נישואיינו

הזוית האישית

עמית: הפרויקט היה מעצים מרגש ועזר לי לחזק את הקשר עם סבא שלי.

השנה בחרנו להשתתף במסגרת המעורבות החברתית בבית ספרנו בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת פרויקט נראטיב 4, אותו הובילה המורה טליה נתנזון. במפגשי התוכנית נפגשנו עם הסבים והסבתות, שמענו את סיפוריהם ותעדנו את הסיפורים בגוף ראשון. במפגש הסיום החגיגי שיתקיים בתאריך 4.6.24 בבית הספר, נשב בקבוצות וכל אחד מאיתנו יציג את הסיפור שהוא כתב יחד עם  הסבים והסבתות. המפגש החגיגי יתקיים בנוכחות ורד אסולין – מנהלת בית הספר, טליה נתנזון – רכזת נראטיב 4, תמר וולף – מחנכת הכיתה ועפרה ארליך – מנחת תוכנית הקשר הרב דורי.