מאגר סיפורי מורשת

שמי עידו, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי, שלמה. יחד אנו מתעדים את סיפור חייו של סבי ומנציחים אותו במאגר המורשת.

ילדות במרוקו

סבי, שלמה, נולד בעיר פאס שבמרוקו ב-8 בפברואר 1942, בתקופת מלחמת העולם השנייה ולפני קום מדינת ישראל. פאס הייתה אחת מערי הבירה של מרוקו, אליה נמלטו מגורשי ספרד במאה ה-15.

בילדותו, סבי למד בבית ספר דתי בשם "אם הבנים", שהוקם על ידי תנועת אליאנס לחיזוק הקשר היהודי ושמירת היהדות בניכר. הוא אהב לשחק כדורגל וגולות והיה מצטיין במשחקים אלה. סבתו הייתה נותנת לו דמי כיס והוא היה קונה סברס, תות שדה ותפוח מסוכר על מקל, ממתק אהוב עליו עד היום.

העלייה לארץ ישראל

עם הקמת מדינת ישראל, חיי היהודים במרוקו הפכו קשים יותר והם סבלו מרדיפות על רקע יהדותם. בשנת 1956, בגיל 14, עלה סבי לארץ עם הוריו ואחיו. הדרך לארץ הייתה קשה, הם הפליגו ממרוקו לעיר מרסיי שבצרפת, ושם נאלצו להמתין חודש ימים לאוניה שתיקח אותם לארץ ישראל. המסע בים היה קשה והשהיה באוניה המטלטלת לא עשתה לסבי טוב מבחינה בריאותית.

עם הגעתם לארץ, המשפחה עברה למעברה באשקלון. סבי נלקח לקיבוץ כנרת, שם הכיר חברים חדשים ולמד בבית הספר עד גיל 18. הלימודים בקיבוץ כללו חצי יום לימודים וחצי יום עבודה בחקלאות. סבי אהב לחלוב פרות ולטפל בכבשים, ויצא לטיולים בארץ עם חבריו לקיבוץ. הוא נהנה לשמוע שירים של שושנה דמארי, יפה ירקוני ומייק בראנט.

שירות בצבא

בשנת 1960, סבי התגייס לצבא הגנה לישראל ושירת בחטיבת גולני בגדוד 13. הוא השתתף במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל. סבי סיפר על אימונים מפרכים, הליכות מרובות וסחיבת ציוד כבד. הוא זוכר במיוחד את הלחימה בתעלות בוץ וסחיבת אלונקות עם חיילים פצועים.

היכרות עם סבתי ובניית המשפחה

סבי הכיר את סבתי ריקי באולם לריקודי עם באשקלון. הם התחתנו ב-21 בספטמבר 1970 ונולדו להם שני ילדים: אבא שלי, איתן, ודודתי ורד. המשפחה גרה באשקלון, וסבי עבד בחברת חשמל כמנהל המחסן הטכני, היה אחראי על אספקת ציוד טכני מורכב לקבוצות עבודה שונות ובניית תחנות כוח.

תחביבים וחפץ מיוחד

סבי הוא אומן בלב ובנשמה. הוא פסל וצייר, ומתמחה בעבודות קרמיקה. בנוסף, הוא אספן בולים, שעונים ומטבעות נדירים. חפץ מיוחד במשפחה הוא מכונת תפירה משנת 1952, שנרכשה על ידי סבא רבא שלי לתפירת בגדים לתינוקת החדשה, סבתי ריקי. המכונה מוצגת בביתם כקישוט.

יציאה לגמלאות וחוויות ההווה

כיום, סבי וסבתי נהנים מטיולים בארץ ובחו"ל, ומבלים זמן איכות עם המשפחה. סבי מציין שהחיים בפנסיה רגועים, ויש להם זמן לעשות מה שהם רוצים.

המסר לדור הצעיר

סבי מדגיש את חשיבות הלימודים ואומר שהם המפתח להצלחה בחיים. הוא וסבתי השקיעו בלימודיהם של אבא שלי ודודתי, והיום אבא שלי מחזיק בשלושה תארים באוניברסיטה ודודתי כותבת את הדוקטורט שלה. סבי אומר שתמיד חשוב להיות עצמנו ולשמור על מדינתנו היקרה והיפה.

הזוית האישית

עידו הנכד המתעד: החוויה הייתה מדהימה לשני הצדדים. היה מעניין לשמוע את סיפור החיים של סבי. אני רוצה לאחל לסבא שלי אריכות חיים ובריאות. אני שמח שהוא הצליח לעלות בבטחה לארץ, כך שאני זכיתי להיוולד במדינה היקרה והאהובה שלי. סבא מאחל לי הצלחה בכל אשר אפנה, בריאות והצלחה בלימודים. אני אוהב את סבא שלי והיה לי נורא כיף ללמוד על חייו. לדעתי, התכנית הזו חיברה יותר ביני לבין סבא שלי.

אני מבקש לומר תודה ענקית לסבא ולסבתא שלי על שיתוף הפעולה. אני יודע שלא היה להם קל לעבוד איתי שעות ארוכות על התיעוד, אבל בסופו של דבר זה היה כיף אדיר לכולנו וזמן איכות יקר. נשיקות לסבתא ולסבא.