מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים יעקב, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. יחד עם נכדי אורי, יחד אנו מתעדים סיפור מחיי ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית.

עבודתי כילדה בקיבוץ

גדלתי בקיבוץ חפץ חיים, ועבודתי בקיבוץ החלה מגיל לידתי ועד כיתה ח'. מכיתה ח' ומעלה נחשבנו לנוער ואז נכנסנו למסגרת עבודה של בני נוער.

כשאני אומרת שהתחלתי את עבודתי בקיבוץ מרגע לידתי, אני מתכוונת לכך שכבר בהיותי תינוקת, ההורים לקחו אותי לעבודת המשפחה בשדות. עבודת המשפחה בשדות הייתה עבודה אחר הצהריים בשדה בוטנים, בשדה כותנה, במטעים ובפרדסים. כאשר כל המשפחה – הורים וילדים – יצאה ביחד לעזור בעבודה בשדות הקיבוץ, באיסוף, בקטיף ובאריזה.

בילדותי

לימים, כשגדלתי והגעתי לגיל בית ספר, נכנסתי לסידור עבודת הילדים. עבודת הילדים נחלקה לשתי עבודות: האחת הייתה עבודה קבוצתית. היינו הולכים כל בית הילדים ביחד לעבוד בענפי הקיבוץ. בדרך כלל העבודה הזו הייתה בשעות הבוקר המוקדמות, לפני בית הספר, כשעדיין לא חם מדי. עבור עבודה זו קיבלנו תמורה של משחקים לבית הילדים, או כסף לטיולים או ימי כיף.

עבודה נוספת שהייתה לי בילדות הייתה במסגרת תורנות הילדים במשק. הילדים עשו את כל עבודות הקיבוץ בקטן: היה לנו שדה ירקות, לול תרנגולות, כבשים ועגלים, וגם פרדס קטן. במשק הילדים היה לנו מחסן עם כלי עבודה. כל יום בשש וחצי בבוקר, לפני שהלכנו לארוחת בוקר בבית הילדים ולפני בית הספר, היינו הולכים לעבוד חצי שעה כל בוקר במשק הילדים. היה לנו סידור עבודה שהיה תלוי על לוח מודעות במשק הילדים, וכל בוקר סידרו אותנו בקבוצות רב-גילאיות לסוגי העבודה השונים.

העבודה הייתה חובה, כמו ללכת לבית הספר. זה לא היה תמיד קל כי היינו צריכים לקום מוקדם בבוקר, אך כשהגענו למשק הילדים ופגשנו את כל החברים שלנו, הרגשנו את החוויה הטובה שבעבודה. ולפעמים התחשק לנו מאוד להישאר במשק הילדים ולא ללכת לבית הספר.

בתמונה: אני מצולמת בשנת 1961 בקיבוץ חפץ חיים שבדרום, בדשא ליד הבית בקיבוץ. התמונה צולמה ביום שבו עליתי לכיתה א', בבית ספר על שם יצחק ברויאר. אני מחזיקה ילקוט של פעם עם מחברת, וההורים שלי, אברהם ואוסנת שטרן ז"ל, ממייסדי הקיבוץ, הם אלה שצילמו אותי. לבשתי אז חצאית וחולצה לבנה לכבוד היום הראשון בבית הספר והייתה אווירה פסטורלית וירוקה.

בפסטורליית הקיבוץ

הזוית האישית

אורי הנכד המתעד: נהניתי ללמוד על העבר של סבתא. היה לי מאוד כיף במפגשים ואני מרגיש שהתחברנו מאוד.