מאגר סיפורי מורשת

שמי אביב, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, לידיה מחלב. יחד אנו מתעדים סיפור משפחתי ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית.

פרעות הפרהוד

סבתי הייתה רק תינוקת, אולם היא זוכרת מסיפורי הוריה ואחיה הגדולים: העיראקים היו עוברים ברחובות היהודים ופורצים לבתים המזוהים כבתים שגרים בהם יהודים. סבתא רבתא (ויקטוריה) הייתה עולה לגג וקוראת לכל היהודים לעלות לגגות ולעקור את המרצפות של הגג ולזרוק על הפורעים על מנת להבהיל אותם ולהבריח אותם, בזכות זה משפחתי ניצלה. סבא רבא שלי היה צורף ובעל חנות זהב. בתקופת הפרעות סגרו להם את החנות והעלימו להם את כל הזהב וההון העצמי. סבתא רבתא, שחששה לחיי ילדיה, התעקשה לברוח ולעלות ארצה, למרות התנגדותו של סבא רבא שרצה להישאר כי היה כבר זקן ופחד להתחיל מחדש ללא כל רכוש.

סיפור העלייה לארץ

סבתי הייתה רק בת חצי שנה בעת עלייתה לארץ. במסגרת הסכם עם שלטונות עיראק היהודים המבקשים לעלות ארצה נאלצו להשאיר את כל רכושם ואזרחותם מאחור.

עיראק לא אפשרה למטוסים ישראלים להיות מעורבים במבצע ואף אסרה על טיסה ישירה לישראל, אבל למרות זאת חברת אל-על נרתמה למשימה. מטוסיה נצבעו בצבעי וסמלי חברת צ'רטר אמריקאית, הטייסים הצטיידו בדרכון זר. בתאריך 19.05.1950 המריא לראשונה מטוס סקיימאסטר ובתוכו 86 עולים המלווים בקצין משטרה עיראקי. כעבור שעתיים, נחת המטוס בשדה התעופה של ניקוסיה בקפריסין. זמן קצר לאחר מכן המריא המטוס שנית, יעדו היה שדה התעופה לוד. לקראת סוף המבצע חדלה ממשלת עיראק להקפיד על כך שהטיסה תהיה דרך קפריסין והטיסות המריאו ישירות לשדה התעופה לוד.

אבא של סבתי הבריח כספים מעיראק עוד כשהייתה עלייה לא חוקית (ממשלת עיראק אסרה על היהודים לעלות ארצה), באמצעות בני משפחה שברחו ארצה. לאחר שמשפחתה של סבתי עלתה ארצה בני המשפחה החזירו לו את הכספים, אותם הוא נתן למשמרת ובאמצעות הכסף הזה אבא של סבתי קנה בית בפתח תקווה, כך משפחתה של סבתי הגיעה ישירות לפתח תקווה.

מקצוע ועיסוק

סבתא מספרת: "עבדתי בתור סייעת בגני ילדים של עיריית פתח תקווה כארבעים שנים. במסגרת העבודה ממש נהניתי, כי ההורים היו טובים וגם הילדים. היו שם אנשים חמים, כל כך אהבתי את הילדים שבחורף הייתי מכינה להם מרקים ומפנקת את הילדים כאילו היו שלי. בחופשות קיץ הייתי לוקחת את בני הקטן עמרי, שמוכשר בציור, והיה מצייר ציורים בקירות הגן. עד היום לעיתים אני פוגשת אנשים שהם בעצמם הורים והיו ילדים בגן שבו עבדתי והם זוכרים אותי באהבה.

היכרות ונישואים ובניית משפחה

היינו משפחות שגרו אחד ליד השני. רפאל, בעלי היום, למד עם אחיי הגדולים בבית הספר. אחותי נעמי, הגדולה ממני, התחתנה עם אחיו הגדול של רפאל כשהייתי בת 16, ואמו, שהכירה אותי ואת משפחתי, החליטה שאני הכי מתאימה לרפאל ולהיות לה לכלה. אחיו תיווך את השידוך בין המשפחות וכך אנו נשואים עד היום.

מסר לדור הצעיר

הדור של היום הוא דור מפונק שמקבל הכל בקלות, אבל דור שאכפת לו אחד מהשני. חשוב שנהיה מאוחדים ללא הבדל מוצא, כל אחד צריך להסתדר מהיכולת שלו ולא להסתכל על האחר.

הזוית האישית

סבתא לידיה: נהניתי מהתכנית. אתה נכד מקסים, היה לי תמיד כיף לדבר אתך ולהיות אתך, ואם צריך הסבר אני מסבירה, אין בעיה. אני מאחלת לך ואני בטוחה שתגיע רחוק וגבוה. אני עבדתי עם ילדים 40 שנה – דבר כזה עוד לא ראיתי: אתה ילד מוכשר, נבון, חכם, טוב ואהוב על כל הבריות. עלה והצלח בכל מה שתעשה. אנחנו נהנים ממך בתור נכד בכל המובנים.

אביב הנכד המתעד: נהניתי מהעבודה עם סבתי, זו הייתה לי חוויה גדולה לעשות עמה את עבודת תיעוד השורשים שלי. סיפורה מרתק והיה מעניין ונעים לשבת סביב השולחן ולשמוע את סיפור סבתי. סבתי היא הסבתא הכי טובה שיכולתי לבקש, דואגת לכולם ובהכללתם אותי, ושמה את האחרים לפניה. אני מאחל לה אריכות ימים, בריאות, אושר, נחת ופרנסה.