מאגר סיפורי מורשת

שמי ברברה ואני נכדתו של סבא גריגורי בראילובסקי ז"ל. בחרתי להנציח את הסיפור של סבא דרך עבודת תיעוד זו.

סבא גריגורי ז"ל היה הילד השלישי במשפחה. הוא נולד בשנת 1947, שנתיים אחרי סיומה של מלחמת העולם השנייה בגאורגיה, טביליסי. אימו ואביו נולדו באוקראינה.

ילדות

גריגורי ז"ל היה הילד השלישי ובן יחיד לאביו והילד הראשון לאימו. האמא של שתי אחיותיו הבכורות נפטרה מסרטן במהלך מלחמת העולם השנייה. סבא היה כל חייו מאוד קרוב לאחיותיו, ומי שלא ידע את הסיפור המשפחתי שלהם אף פעם לא היה חושב שיש להם אימהות שונות. סבא נולד וגדל בטביליסי, עיר הבירה של גאורגיה. בתקופה ההיא הוא שיחק באותם משחקים שכל הילדים שיחקו בעולם, לדוגמה: כדורגל, פרה עיוורת ותופסת. היו גם כמה סוגים של משחקים על כסף. הילדים חסכו כסף שההורים נתנו להם לבית הספר ולתחבורה, ושיחקו במשחקים אלו. לסבא היו הרבה חברים בבית הספר שנשארו חברים טובים עד היום, למרות שהם גרים במדינות שונות בעולם: ארמניה, גאורגיה, רוסיה, גרמניה, ארה"ב וישראל. אחד מחבריו גר בחולון עד היום.

תקופת בגרות

לאבא של סבא היה רכב חברה עם נהג. יום אחד הם נסעו במכונית ופתאום קפצה לעברם משאית. הנהג של הרכב בלם לפתע, וסבתא של סבא ניסתה להגן עליו והשכיבה אותו על המושב הרך. אבל אחד הקפיצים יצא מהבד של המושב וניקב את ראשו של סבא. הייתה לו פגיעה מוחית קשה מאוד וכתוצאה מכך הוא לא דיבר במשך חודשיים. למרות זאת, סבא בכל זאת החלים וסיים את בית הספר עם מדליית זהב (הצטיינות יתרה). בזכות זה הוא התקבל ללא מבחנים נוספים למחלקה לפיזיקה ומתמטיקה של האוניברסיטה בטביליסי.

מקצוע ועיסוק

סבא גריגורי ז"ל היה מהנדס בכיר. הוא עסק בתכנון רקטות שטסו לירח. בברית המועצות, הרקטות שטסו לחלל היו חוזרות רק עם קפסולה שבתוכה היה נמצא האסטרונאוט. הטיל עצמו היה מתמוסס בחלל, וסבא תכנן ובנה את הרקטה שהייתה חוזרת בחזרה אל כדור הארץ.

הכרות, נישואים ובניית המשפחה

סבא ז"ל היה נשוי פעמיים. יש לו בת בשם סבטלנה מהנישואים הקודמים. יום אחד בשנת 1977, סבא וסבתא צעירים נפגשו לראשונה בחג משותף עם חברים במוסקבה והתאהבו אחד בשני. חצי שנה אחרי ההיכרות הם התחתנו. בזמן שהם היו ביחד, סבא עזר לסבתא להתכונן למבחנים באוניברסיטה ועד החתונה סבתא התקבלה לאוניברסיטה. שנה אחרי החתונה נולד להם בן בכור (אבא שלי) ולאחר שבע שנים נולד אחיו הקטן יבגני. בבית הייתה תמיד אווירה טובה ושמחה, רוב הזמן היו צוחקים ושמחים בחוגים משותפים כגון: נוביי גוד, פסח ופסחא.

עלייה לישראל

סבא ז"ל רצה לעלות לארץ כי היו לו קרובי משפחה שגרים בישראל, והוא רצה להתאחד עם משפחתו. במהלך הטיסה הוא חשש לפגוש את יקיריו, אך בכל זאת הצליח להתאחד עם משפחתו ושמח. כשסבא ז"ל הגיע לארץ כולם היו שמחים, במיוחד סבא וסבתא. בשבועות ובחודשים הראשונים הייתה עבודה רבה בהכנת מסמכים שונים, אך המשפחה עזרה בכל מקום ולקחה על עצמה עבודה רבה. לכן לסבא היה זמן להכיר את ישראל טוב יותר. בזמן שחי בישראל אהב סבא לטייל בארץ וביקר בכנרת, בגנים הבהאים, באילת, בעכו וגם בים המלח.

לצערי, סבא נפטר בגיל 73 ממחלה קשה בשנת 2020. היה עצוב מאוד אבל גם קצת שמח – כי סבא "נלחם במחלה" וחי יותר מכל משפחתו. שתי אחיותיו נפטרו מאותה מחלה בגיל מוקדם וצעיר יותר.

כעבור ארבע שנים כבר התרגלנו לזה שהוא לא איתנו וממשיכים לחיות רגיל, אבל אין את אותה אווירה שהייתה פעם כששמחו וצחקו ביחד. רוב הזמן התמונות יחד מזכירות לי אותו.

הזוית האישית

ברברה הנכדה המתעדת: היה לי מאוד מעניין וחשוב לעבוד על התיעוד הזה של סבא ז"ל ולהיזכר בזיכרונות החיוביים והמיוחדים שלנו יחד.