מאגר סיפורי מורשת

שמי ורה עוזר, נולדתי ברומניה בשנת 1954. מאז שאני זוכרת את עצמי, דיברו בבית על התקווה והשאיפה לעלות לארץ ישראל. ההורים שלי הגישו בקשה לעלות לישראל בשנת 1945, מיד כשהתחתנו, לאחר מלחמת העולם השנייה. אבל ברומניה אפשרו רק למספר קטן של יהודים לעלות לישראל, לכן חיכינו והתפללנו ש"בשנה הבאה בירושלים הבנויה" – כלומר, שיגיע תורנו לעלות לישראל.

מאלבום התמונות

את כיתה א' למדתי ברומניה. במסיבת הסיום, כשאני רוקדת על הבמה, ראיתי את אבי שהגיע באיחור למסיבה נרגש ומסמן לי שקיבלנו אשרת עלייה לישראל. מרוב התרגשות נפל לי הסל איתו רקדתי.

הגענו הביתה וארזנו בחופזה לפני שהרומנים יתחרטו ויצאנו לדרך. נסענו ברכבת לוינה דרך הונגריה. במעבר הגבול בדקו אותנו וגזלו כל חפץ יקר, כולל העגילים שהיו באוזני. הרומנים אפשרו ליהודים לקחת איתם רק בגדים.

בוינה, עלינו למטוס אל על והגענו לישראל ב-2.7.1962. קיבלנו צריף במעברה בלוד. ההורים שלי מצאו עבודה כדי לפרנס אותנו ואני הסתובבתי במעברה והכרתי עוד ילדים שעלו לישראל מארצות שונות. רציתי ללמוד עברית כמה שיותר מהר, לכן סירבתי לדבר ברומנית עם הילדים שעלו מרומניה. ביקשתי את חברתם של ילדים שדיברו עברית. ביקשתי מאבא שלי שילמד אותי לקרוא ולכתוב עברית, מאחר וברומניה רק הבנים למדו ב"חדר" לקרוא ולכתוב עברית כדי שיוכלו להתפלל בבית הכנסת.

בתחילת שנת הלימודים, כשהגעתי לכיתה ב', כבר ידעתי לקרוא ולכתוב בעברית. באחד הימים, אני זוכרת, המורה ביקשה שנעתיק מהלוח. אני הזדרזתי להעתיק מהלוח וסיימתי ממש מהר. המורה פנתה אלי ונזפה בי על כך שאני לא מעתיקה. אמרתי לה שסיימתי כבר להעתיק. המורה לא האמינה לי ודרשה שאבוא להראות לה את המחברת. אני ממש נעלבתי והחלטתי שכאשר אגדל אהיה מורה. מורה שמאמינה ומצמיחה את התלמידים שלה.

ואכן, ברבות הימים למדתי הוראת מדעים ונהניתי לעורר סקרנות ולעודד דורות רבים של תלמידים לחקור את עולמנו ואת נפלאות הבריאה. וגם לאחר שפרשתי מההוראה אני ממשיכה להתנדב ולעשות עבודות חקר עם קבוצות של תלמידים במסגרת ידיד לחינוך, בבתי ספר.

מסורת משפחתית מיוחדת

במשפחה שלנו, למרות שאנחנו לא דתיים, אנחנו חוגגים פסח וראש השנה בהרכב משפחתי מורחב, כלומר הסבים, ההורים, הדודים, האחים ובני הדודים, וכל אחד מבני המשפחה מביא מאכל מיוחד. במהלך המפגש אוכלים, צוחקים, מדברים ונהנים מהבילוי המשפחתי. בנוסף, אנחנו נהנים להיפגש ולחגוג את ימי ההולדת כל המשפחה המורחבת או בבילוי אחר, ובקיצור, אנחנו אוהבים לבלות ביחד.

מילים, מושגים וביטויים מיוחדים ומשמעותיים במשפחתנו

המשפחה שלנו מכונה "חבורת הקולים" כי כל אחד במשפחה הוא יחיד ומיוחד. ביטוי נוסף של אחותי שאמרה כשהייתה קטנה: "אני הכי חשובה לאימא." ביטוי שאני תמיד אומרת כשיש בעיה: "אני הייתי בסדר, נכון?". כשאימא מכינה עוגה שואלים אותה תמיד: "בדקת אם שמת מלח או סוכר בעוגה?"

מסר חשוב לדור הצעיר

מה שלא מתכננים היום – לא יקרה מחר. אין דבר העומד בפני הרצון. גם השמיים הם לא הגבול.

מאלבום התמונות

הזוית האישית

כליל הנכדה המתעדת: היה לי כיף לעשות פעילויות עם סבתא במסגרת התכנית ולשמוע את הסיפורים החשובים והמעניינים שלה.