מאגר סיפורי מורשת

שמי ברוריה מנור, סבתא של הלל, רציתי לספר על תהליך הלימודים שלי להיות אחות מוסמכת.

מגיל צעיר חלמתי להיות אחות. קראתי ספרים על גוף האדם, הסתכלתי באטלסים של מבנה האדם. כשהייתי בת 12 ביקרתי במרפאה של רופא שיניים לאחר שעות קבלת המטופלים, הוא לימד אותי על החומרים והטיפולים שקשורים בטיפולי השיניים. המשכתי להתעניין בנושאי גוף האדם.

כשסיימתי כיתה י"ב, נרשמתי לבית ספר לאחיות בירושלים. למדתי שם שלוש שנים את מבנה השלד, מערכות הגוף השונות והמחלות שמשפיעות על האדם מהיום שהוא ילד ועד להזדקנותו. במהלך הלימודים, כדי לקבל ניסיון, עבדתי במחלקות שונות בבית חולים בהדסה כמו מחלקת ילדים, מחלקת יולדות ותינוקות, חדרי הניתוח, אורטופדיה (מחלקה שמטפלים באנשים ששברו עצמות) ועיניים. הבנתי כי הילדים או המבוגרים שמגיעים לאשפוז בבית חולים מאד מבוהלים ופוחדים וגם מאד כאובים. תמיד הקדשתי זמן להרגיע ולספר מה צפוי ולנסות להפחית כאב וחרדה. הלימודים וההתנסות היו מאד מעניינים ושמחתי שבחרתי ללמוד את הנושא הזה.

בסוף הלימודים התחתנתי עם סבא רמי וגרנו בקבוץ גבת. עברתי לעבוד בבית חולים העמק בעפולה. עבדתי כאחות במשך 44 שנים במחלקות ובתפקידים רבים. מבין התפקידים שמילאתי, עבדתי 12 שנה כמורה-מדריכה בבית ספר לאחיות ולימדתי את הנושאים הקשורים למחלות  לב, מחלות ילדים תינוקות ופגים. הכנתי את הסטודנטיות להיות אחיות רגישות לסבלם של המטופלים החולים ולהיות מקצועיות. שימשתי להן דוגמא לאחות טובה, חומלת ומשכילה.

רבים במשפחתי התייעצו איתי בנושאים הקשורים לבריאות ומחלות בעת היותי אימא ומאוחר יותר כסבתא. שמחתי תמיד לעזור לאחרים ולתת עצות מועילות בתחום ניסיוני וידיעותיי.

הזוית האישית

הלל הנכדה המתעדת: למדתי בעקבות התכנית דברים חדשים שלא ידעתי על סבתא שלי בעבר.

סבתא ברוריה: למדתי בעקבות התכנית שיש לי סיפורים מעוררים עניין בקרב הנכדים, במיוחד זה עניין את הלל.