מאגר סיפורי מורשת

שמי אמה נוימן, השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי והזמנתי את סבתא שלי, מרים נוימן, סבתי מצד אבי. ותעדתי את סיפורה.

הכירו את סבתי מצד האבא – סבתא מרים

סבתא מרים נוימן בת 80, אלמנה, נולדה בתאריך 18.12.1944 בארץ ישראל, בדרום תל אביב. הוריה נולדו בפולין. להוריה קראו רחל ויחזקאל והם עלו לישראל לפני מלחמת העולם השנייה. לסבתא מרים יש שלושה ילדים ושישה נכדים ואני אחת מהם. ביקשתי מסבתא שתספר לי על עליית הוריה לישראל ועל  זיכרונותיה מימי ילדותה ונעוריה.

סבתא מרים מספרת על העלייה לישראל של הוריה

"אבי עלה לארץ בגיל 18, לאחר זמן מה חזר לפולין ורצה להביא את אימא שלי מפולין לארץ להצטרף אליו, אך היא סירבה לעלות לארץ, לבסוף הם התחתנו בפולין. לאחר החתונה אבי חזר לישראל כחלוץ ואמי עלתה על האונייה האחרונה בכדי להגיע לארץ, זה היה ממש רגע לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה".

ילדותי

"גדלתי בדרום תל אביב, בילדותי אהבתי לשחק עם בובות ועם חברותיי בקלאס. אהבתי מאוד לשמוע מוזיקה ישראלית והמאכל האהוב עליי היה גולאש שאמי הייתה מכינה.

סיימתי ביה״ס יסודי בשם ״אחד העם״ בתל אביב. המקצוע האהוב עליי היה מתמטיקה והמורה האהוב עליי היה המחנך שלי בכיתה ו'. בהמשך סיימתי את תיכון ״שלווה״ והייתי בחוג לריקודי עם ובתנועת הנוער בצופים. סיימתי לימודיי בתיכון במסלול של הנהלת חשבונות והתגייסתי לצבא לחיל הקשר. שירתי שנתיים וחצי וסיימתי בתור סמלת".

עבודתי

"בגיל 30 התקבלתי לעבודה בתפקיד מנהלת חשבונות בעיריית חולון, במחלקת ועד העובדים. עבדתי שנים רבות מול ראש העיר, זו הייתה עבודתי במשך 26 שנים נהדרות עם חוויות טובות.

בגיל  56 יצאתי לגמלאות, והתחלתי להתעניין בחוגי העשרה כמו: הרצאות העשרה באוניברסיטת ת״א, חוגי אקטואליה, חוגי סריגה וחרוזים, ובעיקר לאחרונה אני מתעסקת בבניית לגו".

 בצעירותי

משפחתי

"נולדתי לאמא רחל ואבא יחזקאל הנהדרים.

לאמי היו שמונה אחים והם חוו את השואה, נותר רק אח אחד, ולצערי כל השבעה האחרים נספו בשואה.

לי היה אח אחד ששמו יגאל, אשר נולד בשנת 1940 ונפטר בגיל 42 מהתקף לב. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים קטנים, האחיינים שלי: רונית, אביגיל, ודוד.

אבא שלי יחזקאל חי עד גיל 100 ונפטר מזקנה ואמי נפטרה בגיל 72 בעקבות הצער הרב שהיא חוותה במוות של אחי יגאל".

היכרות נישואים ובניית משפחה

"את בעלי היקר ישראל הכרתי בגן חנה, כשהיינו חברי ילדות קטנים.

ישראל למד בבית ספר דתי, ואני למדתי בבית ספר אחד העם בת״א. ההורים שלנו היו חברים טובים, וגרנו בבתים מקבילים באותו הרחוב.

בסביבות גיל 12, נאלצנו לעבור דירה לצפון תל אביב ובעצם קצת התרחקתי מחברי, ישראל. אבי היה חייט ולאביו של ישראל הייתה חנות למכונות תפירה וחלקי חילוף. יום אחד לאחר מספר שנים אבא של ישראל היה צריך חלק שלא היה לו והוא שלח את בנו, ישראל אלינו הביתה בכדי לקחת את החלק שחסר לו, וכך נפגשנו שוב.

התחלנו להתחבר מחדש ובערך בגיל 21 היינו זוג והתחתנו בגיל 22. החתונה נערכה ב-17 לאוקטובר- 1968. לאחר מכן עברנו לגור ביחד בחולון ברחוב פתח תקווה.

ישראל היה בעל ובן זוג מדהים, אהבנו לטייל יחד בחו״ל, התחביב שלנו היה להביא בובות מיוחדות לארון בובות שלנו בבית וכך הצטבר לנו אוסף של בובות מרחבי העולם.

ביום נישואינו

יש לנו שלושה ילדים בנים נפלאים: אבי, ילדנו הבכור שלנו נולד בתאריך 03/10/1964, הבן השני שרון נולד בתאריך 03/05/1974, והבן השלישי אופיר נולד בתאריך 30/11/1981. כל אחד מהם עוסק בתחומו: אבי הוא רואה חשבון, שרון חי בקנדה ועובד בהייטק ואופיר עובד בהייטק. מבניי יש לי 6 נכדים: גיא ועידו, ליאם וטום, אמה ויונתן.

בעלי ובן זוגי היקר ישראל נוימן חלה בגיל צעיר במחלת הפרקינסון ולאט לאט זה החמיר עם השנים, הוא סבל מהמחלה במשך 15 שנים ארוכות ובגיל 78 נפטר בחודש ינואר שנת 2024.

מסר לדור הצעיר

התברכתי בילדים ונכדים מדהימים ובזכותם אני חיה היום.

אני מאחלת לדור הצעיר שתגשימו את כל השאיפות שלכם ושלא נצטרך לדעת עוד מלחמות.

 תמונה משפחתית בחגיגת יום הולדת עם סבא האהוב ז"ל

הזוית האישית

הנכדה אמה: מאוד התרגשתי לשמוע את סבתי מדברת על העבר שלה ועל החיים שלה שלא היו קלים, אלא מאתגרים. אני מעריכה עכשיו יותר את השורשים שלי. לסבתי גם היה כיף מאוד להתראיין ולספר על העבר המרגש שלה.