מאגר סיפורי מורשת

אני הרצל מלכה, נולדתי בארץ, בשנת 1955 בטבריה. הוריי, שהיו מאוד ציונים, נתנו לי את השם "הרצל". הוריי עלו מאוד צעירים: אבי הגיע לארץ בגיל 16 עם אחיו, שהיה גדול ממנו בשנתיים, בשנת 1949 בעליית הנוער. הם עלו לבדם ללא משפחתם על ידי ארגון שי (לימים השב"כ), הם הוברחו ממרוקו למרסיי בצרפת, ומשם עלו על אונייה לארץ. באותה תקופה (תקופת קום המדינה), המדינה הייתה זקוקה לצעירים שיתגייסו לצבא, ולכן היא הביאה צעירים מכל העולם. אבי ואחיו התנדבו בקיבוץ קריית ענבים, ולאחר מכן עברו לקיבוץ כנרת. אמי הגיעה מעיראק בשנת 1950,  היא הגיעה עם משפחתה המורחבת על ידי פעילים ישראלים שהבריחו אותם לארץ. עם נחיתתם בארץ הם הועברו למעברה, מעברת "שער העלייה". הוריי הכירו בשנת 1952. כעבור מספר חודשיים התחתנו ועברו לגור במושבה מגדל, ליד טבריה.

ילדותי

ילדותי הייתה מאוד מאתגרת. באותה תקופה החיים היו קשים, לא היו מקררי חשמל, מכונות כביסה, טלוויזיה, השתמשנו במקרר שלא עבד על חשמל אלה על ידי גושי קרח שהיינו רוכשים אצל מוכר הקרח. מוכר הקרח היה מגיע כל בוקר לשכונה עם סוס ועגלה והיה מכריז על בואו בעזרת פעמון נחושת, וכך התושבים היו מגיעים אליו ורוכשים קרח.

באותה דרך היינו רוכשים גם את החלב מחלבן שהיה מגיע גם עם סוס ועגלה, ומכיוון שלא הייתה לנו תחנת דלק בשכונה, היה מגיע מוכר נפט  ומוכר לנו בתוך ג'ריקנים שהיינו מביאים איתנו. במושבה מגדל גרתי עד גיל 11. התקופה זכורה לי כתקופה מאוד כיפית. בסיום הלימודים היינו יורדים לכנרת, שהייתה במרחק הליכה מהבית. לפעמים בערב היינו יורדים עם הדייגים מהמושבה לכנרת ועוזרים להם בדייג.

כל המורים והמורות שהיו לי היו מורות חיילות, בארוחת הבוקר היינו מקבלים בקבוקי חלב לשתייה ואי אפשר לשכוח את טעמו המיוחד של החלב אז. בשנת 1966 נאלצנו לעבור ממגדל למגדל העמק, כי היה מיתון כבד בארץ, ובמגדל העמק הוקמה עיירת עולים והקימו בה מפעל מרצפות שאבי ניהל אותו. שנה לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים ואני זוכר שהביאו מחפרון לבית הספר והוא חפר לנו שוחות קרב (תחליף למקלט שלא היה). אני זוכר אזעקה אחת שהייתה, והסתבר שמטוס קרב מסוג טופולוב הפציץ את מגדל העמק. ברגע שהמטוס עבר לכיוון עפולה אש נ.מ הפילה אותו מעל מחנה עמוס שליד עפולה.

בשנת 1973 התגייסתי לחיל השיריון ושירתי כמפקד טנק. כל שירותי בצבא היה בסיני, בתעלת סואץ.

בעת שירותי הצבאי

הזוית האישית

נעם הנכד המתעד: התרשמתי מאוד מעד כמה קשה היה לישוב העברי בארץ ישראל, מהאתגרים שעמדו לפניו. הופתעתי לטובה מהאחדות שהייתה באותה תקופה בין העולים שהגיעו מכל רחבי העולם להתנדב לצבא, שהיה מוקף באויבים. הופתעתי מסיפורו של סבא רבא שלי שהגיע לארץ עם אחיו בלבד, שהם משאירים מאחוריהם את משפחתם, למדינה שטרם הוקמה, והם נערים בני 16-18 בלבד.

סבא הרצל: התרשמתי מאוד מהצמא לידע שהנכד ביקש לדעת, הוא היה מאוד מופתע מהסיפורים שסיפרתי לו, על העלייה לארץ של הוריי בגיל מאוד צעיר, על חיי היום יום שהתנהלו במעברה, ואחר כך במושבה מגדל, על השימוש במוצרים ששימשו באותה תקופה לקירור, לכביסה, לבישול, ועוד.