מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי של סבתא מוניקה טיראן ועלמה טיראן

שמי שרה מוניקה טיראן, סבתא של עלמה טיראן.

נולדתי בשוודיה לבית משפחת פולסון בשנת 1949, בת לאימא ילידת צ'כוסלובקיה, ניצולת שואה יחידה ממשפחתה ממחנה אושוויץ בירקנאו. לאחר המלחמה היגרה אמי לשוודיה כחלק מקליטת פליטי שואה ושם הכירה את אבי ונישאה לו.

בילדותי למדתי בבית ספר ממלכתי שוודי. המשמעת בבית הספר הייתה קפדנית, בכיתה שלנו למורה הייתה במה עם שולחן ופסנתר ודגל שוודיה. בחדר האוכל בבית הספר הכי אהבתי שהגישו קציצות מטוגנות ופירה. בגלל שלמדתי בבית ספר שאינו יהודי, אמי שלחה אותי לתנועת הנוער של "בני עקיבא", אבל כל שאר חברותי הלכו לתנועת "הצופים" המקומית.

אני עם הורי ברחוב בשוודיה

העלייה לישראל משוודיה

בשנת 1964, כאשר כמעט מלאו לי 16, החליטה אמי לעלות ארצה. שכן כיהודייה, ניצולת שואה יחידה למשפחתה, הרגישה שמקומה בארץ ישראל, אך לאור העובדה שאבי שהיה נוצרי, יליד שוודיה ובן יחיד להוריו רצה להישאר עם משפחתו, ניצבתי בפני הדילמה הקשה של חיי. האם להישאר עם אבי במקום בו נולדתי, למשפחה ולחברים עימם גדלתי ולנטוש את אמי לבדה במסעה לארץ, או לעזוב הכל ולעלות עימה לארץ ישראל.

לא אשכח את היום, שלבית הספר הגיעה עובדת סוציאלית ונקראתי לשיחה בחדר המנהל במהלכה נאלצתי לבחור. הבחירה הייתה קשה, אך היה ברור לי, שעל אף אהבתי הרבה לאבי, לא אוכל להפקיר את אמי ולגרום לה בפעם השנייה בחייה לאבד את כל משפחתה.

הקליטה בארץ הייתה לא קלה, עברנו מרכז קליטה ובהמשך הדרך אמי אף החליטה לשלוח אותי לפנימיית הדסים. הפנימייה הייתה עבורי בית בו הכרתי חברים רבים, כל אחד עם הסיפור שלו, פסיפס קיבוץ גלויות ישראלי.

ההיכרות עם בעלי רפי

כשהייתי בת עשרים אנשים נהגו להכיר בני זוג בעיקר במקומות עבודה ובשירות הצבאי או בשידוכים. את בעלי, רפי, (סבא של עלמה), הכרתי במפגש משפחתי רחוק (אירוע בבית קרובים רחוקים), במהלכו הכרנו לראשונה. רפי הציע לי לעזוב את המפגש שהיה משעמם וללכת יחד לסרט בתל אביב. מאז הספקנו לצאת עוד כמה פעמים ותוך פחות משנה הציע לי נישואין.

עם השנים נולדו לנו ארבעה בנים, ועד היום להם נולדו שישה נכדים: שלוש נכדות ושלושה נכדים.

הבן הבכור עצמאי, בעל חברה בתחום בניית אתרים באינטרנט, הוא ומשפחתו עברו להתגורר בסקוטלנד בשנת 2016, הנכדים, תאומים בני עשרים ולומדים שם באוניברסיטה.

הבן השני, אסף נשוי לחוה, מתגוררים בצור יגאל-כוכב יאיר, הם הוריה של עלמה נכדתי, תלמידה בבית ספר נוף צורים, ולה שני אחים בוגרים נוספים – מאיה, חיילת בצה"ל ואיתמר תלמיד בתיכון.

בן נוסף, שחקן תיאטרון הקאמרי בישראל, שעזב לפני כשמונה שנים ומשחק בתיאטרון הלאומי באוסטריה.

הבן הרביעי, איש סגל אוניברסיטת תל אביב, מרצה בחוג לתיאטרון, נשוי ולו ילד מתוק בן שנה וחצי.

בכל שנותיי בארץ שמרתי על קשר עם אבי ומשפחתו ונהגנו לבקר אותם מזה כל כמה שנים. גם לאחר שאבי הלך לעולמו בשנת 1997. לאחרונה, ביולי 2022, נסענו כולנו לסוג של טיול שורשים יחד עם שלושה מילדי ונכדי מאסף וחוה (כולל עלמה). בטיול השורשים, עברנו בתחנות ילדותי, שאחת מהן מופיעה בתמונה מטה בה כולנו ניצבים בסמוך לבית הכנסת היהודי בעיר גטבורג.

בטיול השורשים בשוודיה, בעיר גטבורג עם נכדתי עלמה

הזוית האישית

מוניקה: היה לי מאוד מרגש לספר לנכדתי את סיפור חיי.

עלמה: היה לי מרגש מאוד. הכרתי יותר את הסיפור של סבתא שלי והיה מאוד כיף לעבוד עם סבתא שלי ביחד.