מאגר סיפורי מורשת

שמי אטי פישר' בת לרבקה ואברהם לייבוביץ  ז"ל' ילידי צ’כוסלובקיה שעלו לישראל בשנת 1935. נולדתי בשנת 1945 במושב בצרון' אחות צעירה לכרמלה (ארליכמן) ז"ל. נישאתי בשנת 1972 לאבי (אברהם – שקל) פישר ז"ל, אשר נולד בשנת 1945 בבנימינה. ליל החתונה שלנו היה ביום שבו ארע רצח הספורטאים במינכן. נולדו לנו 3 ילדים גל, נשוי לשירלי (אורפלי) אבא לאגם ויובל, נופר נשואה לרני (סירוטה) אמא למתן, נעם ויעל, ואורי נשוי לליזה (ורונינה) ואבא לארבל. שקל ואני הקמנו את ביתנו ובנינו משק חקלאי במושב בצרון שבו נולדתי וגדלתי, זכיתי שכל ילדיי ונכדיי גרים בבצרון.

סיימתי את לימודי התיכון בבית הספר החקלאי כנות. בסיום הלימודים הוחלט כי נתגייס כגרעין לקיבוץ מסדה, אך אני החלטתי לצאת לשנת לימודים. למדתי חינוך גופני במחזור הראשון של שלוחת מכון וינגייט בבאר שבע בשנת 1963. בשנת 1964 התגייסתי לצה"ל ועברתי טירונות בבסיס ההדרכה שבצריפין. עם סיום הטירונות שובצתי לקורס מ"כיות בצריפין ולאחר שהוכשרתי כמ"כית, הדרכתי מספר מחזורי טירונות בצריפין. לאחר מכן, בשנת 1965 עברתי קורס קצינות גם הוא בצריפין. בסיום הקורס בקשתי להשתבץ כקצינת חינוך גופני אך לא נמצא לי תפקיד בתחום והתבקשתי לעבור לחטיבת הצנחנים הסדירה-חטיבה 35, לתפקיד קצינת משאבי אנוש.

במסגרת התפקיד הייתי אחראית על ניתוב החיילים מהגדודים לקורס מ"כים, לקורס קצינים וכמובן צניחה. ביקשתי לעבור עם החיילים קורס צניחה אך לצערי לא קיבלתי אישור בגלל המשקל הנמוך שלי באותה התקופה. במסגרת תפקידי טיפלתי גם באנשי המילואים של החטיבה. במהלך שירותי, נבחרתי ללוות את הגברת רחל שז"ר, רעייתו של הנשיא לשעבר, זלמן שז"ר, לטקס יום העצמאות בירושלים. ביליתי את כל היום בחברתה והיום הזה זכור לי כחוויה מיוחדת במינה. הגברת שז"ר הייתה אישה מיוחדת ומקסימה והיא התעניינה בהקמת המושב ובענפי החקלאות בו עוסקים החברים בבצרון (הזמנתי אותה לבקר במושב אך הביקור לא יצא לפועל).

במהלך שירותי בחטיבת הצנחנים, פרצה מלחמת ששת הימים. במסגרת תפקידי, גייסתי את מערך המילואים של החטיבה למלחמה. בתום המלחמה, עם הורדת האספקה הטריה הראשונה לסואץ, הורשינו, שתי קצינות מהחטיבה, לרדת עם המשאית, בכדי לראות ולבקר את הלוחמים בשטח, מפגש מרגש מאוד שהביא אותי לדמעות.

לאחר תקופת מה, נתבקשתי לעבור ולשרת בבית הדין הצבאי לערעורים בקריה, כקצינת בית הדין הצבאי המיוחד (נשפטים בו קצינים מדרגת סא"ל ועד דרגת אלוף). בנוסף גם כקצינת בית הדין הצבאי לערעורים, שבו נשפטים חיילים קצינים שהגישו ערעור על פסק דין שקיבלו בבית דין צבאי מחוזי או שהתביעה הגישה ערעור על פסק הדין שקיבלו באחד מבתי הדין: דרום, צפון, מרכז, חיל אויר, חיל הים ומטכ"ל. במהלך שנות שירותי ביחידה עבדתי עם מספר נשיאי בית הדין בדרגת אלוף, ביניהם האלוף דני מט והאלוף חיים נדל שהיו מפקדי בחטיבת הצנחנים שבה שירתי.

במהלך השירות ביחידת בתי הדין הצבאיים פרצה מלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה, מכיוון שבית הדין לא עבד, תפקידי היה להיות בקשר עם משפחות פצועי המלחמה בבתי החולים. השתחררתי לאחר 21 שנות שירות בדרגת רס"ן ויצאתי לפנסיה מוקדמת בגיל 40.

לסיכום, שרתי בצה"ל 21 שנים שהיו מגוונות, מרתקות ומשמעותיות. לאחר הפרישה עבדתי שנים רבות בתפקידי ניהול בתחום הגיוס וכוח אדם וכיום אני סבתא פעילה ומתנדבת בארכיון המושב ובמרפאת המושב.

הזוית האישית

סבתא אטי: נהניתי מהחוויה המשותפת שלנו, את ילדה מקסימה, מתעניינת, סקרנית אוהבת אותך. הנכדה יעל: היה לי כייף איתך בפרויקט הקשר רב דורי, למדתי את כל שעבר עלייך ב- 21 שנות השירות הצבאי שלך. אוהבת אותך.