מאגר סיפורי מורשת

שמי טל יהלום  מכתה ז'6. השנה בתוכנית הקשר הרב-דורי, במסגרת עבודת השורשים, בחרתי לראיין את סבתא שלי מצד אימא. סבתא לודמילה אבדלימוב.

סיפור רקע

סבתא לודה נולדה בשנת 1961 בעיר באקו שבברית המועצות, (כיום אזרבייג'ן). אחרי זה עברה לגור בעיר מחצ'קלה ברוסיה. לסבתא אח גדול והם ארבעה נפשות במשפחה הגרעינית. היא עברה לישראל בגיל 32, (אחרי שכבר הייתה נשואה עם שלוש בנות). הם החליטו לעלות, מכיוון שהתחילו להתייחס רע ליהודים אחרי שברית המועצות התפרקה.

סבתא לודה בילדותה אהבה לשחק בבובות ולתפור להן בגדים. היו לה הרבה חברות מהבית ספר שבילתה איתן. אפילו ישנה חברה טובה אחת שאיתה שומרת על קשר קרוב עד היום.

בבית ספר בכיתה של לודה היו 13 בנות ו-22 בנים כך שלא היו הרבה בנות. היא אהבה כמעט את כל המקצועות בבית הספר ובמיוחד זכורה לה המורה לספרות בעיקר בגלל היותה יהודייה הרגישה אליה חיבור מיוחד וגם כי אהבה את המקצוע, גם אהבה מתמטיקה.

מקצוע של סבתא לודה

המקצוע שלודה עוסקת בו הוא תפירה. היא בחרה לעבוד בזה כי מילדותה אהבה את הנושא. כשאימא שלה הייתה אחראית על חדר אוכל בבית ספר (וסבתא לודה הייתה בת 5-6 באותה תקופה), אימא שלה קיבלה כמה בדים לבנים שהייתה אמורה להכין מהם סינרים לילדים שהיו באים לעזור בחדר אוכל. כשסבתא שלי מצאה את הבדים היא תפרה מהם סדינים ווילונות מבלי לדעת שאמה שלה צריכה את הבדים הללו. כשאימא שלה חזרה הביתה ושאלה 'מי תפר את כל זה?' , סבתא לודה ענתה שהיא תפרה אותם כשהיא מצאה את הבדים האלה בארון. אימא שלה הייתה בשוק שילדה בת שש תפרה את כל זה לבד ומשם התפתחה האהבה של סבתא לתפירה. היא אפילו תפרה סדינים למיטת בובה שהייתה לה.

סיפור אהבה של סבתא

כשלודה הייתה בערך בת 16 הגיעו לביתם חברים של ההורים שלה ויחד הם יצאו לטייל. במהלך הטיול רצו להצטלם למזכרת ונכנסו לסטודיו לצורך כך (דבר שהיה מאוד באופנה בתקופה ההיא). החברה של אימא של סבתא לודה הציעה לסבתא שלי לפזר את השיער ולימדה אותה איך לשבת נכון מול מצלמה כדי שהתמונות ייצאו מוצלחות במיוחד. אחרי שקיבלו את התמונות האישה אמרה לסבתא שלי על אחת התמונות שגם היא נראתה בדיוק כך בתמונה בה בעלה ראה אותה לראשונה והיא מאחלת ללודה שגם היא תפגוש ככה את גורלה…

באותו זמן דודה של לודה הייתה חברה של האחות הגדולה של סבא שלי וכשראתה את התמונה ה'מפורסמת' של לודה בבית של דודה שלה היא ביקשה לקחת את התמונה לאח שלה הצעיר. ואחרי שסבתא שלי הייתה כבר בת 17 פגשה אותה האחות הגדולה של סבא בחנות בה עבדה ולקחה אותה החוצה לדבר איתה וסבא היה שם, סבתא הייתה מובכת והם התחילו לדבר ושנה אחרי זה הם התחתנו בשנת 1979 וכמו שחברה של אימא שלה אמרה לה סוג של נבואה שהתגשמה, הכול התחיל מהתמונה ההיא.

כיום סבתא לודה וסבא שלי נשואים 44 שנים

כשסבתא לודה הייתה בת 19 הבת הראשונה שלה (אימא שלי) נולדה, אחרי שנה נולדה (גיל 21) הבת השנייה שלה ואחרי 6.5 שנים נולדה הבת האחרונה שלהם (גיל 29) וסבא ציפה שייוולדו לו בנים. בין האירועים שסבתא הרגישה שהם היו מיוחדים היו החתונות של הבנות שלה.

כיום הדבר שלודה הכי אוהבת זה לראות את הנכדים שלה ולבלות איתם זמן איכות. בתקופת הקורונה סבתא שלי לא עבדה במשך כמה שבועות והייתה פחות לחוצה מהתקופה שאנחנו עוברים עכשיו (תקופת המלחמה).

הזוית האישית

טל יהלום: מוסר ההשכל שאני לוקחת מסבתא לודה לכל החיים הוא: לא לעשות משהו שאחר כך אני אתחרט עליו ותמיד להביא דוגמה טובה לאחרים.