מאגר סיפורי מורשת

סבתא אירנה סובולב, נולדה בשנת 1953 בטשקנט שבאוזבקיסטן.

איך התחיל כל הסיפור, כל העלייה מברית המועצות בשנות ה90 החלה  בסופה של המאה ה-20, בעידן שלטונו הליברלי של מיכאל גורבצוב. קצב העלייה בזמן זה לא היה אחיד ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה-90. מספר העולים הגיע למאות אלפים.

סבתא מספרת שבזמנים שהיא גרה בברית המועצות לא הייתה להם טכנולוגיה. במקרה הטוב, טלפון אחד גדול בבית, ולמי שלא היה, היה טלפון שכונתי. כמובן שהיו שכונות במעמד פחות טוב ולהם טלפונים משהו שלא היה.

סבתא ספרה שבשנים שהם חיו באוזבקיסטן, עבדו בעבודות נבחרות, לכן המעבר השפיע עליהם בצורה קשה ואני אסביר.

סבתא עבדה בקונסרבטוריון כמורה לפסנתר. סבא (בעלה ז״ל) עבד בתור אדם עצמאי עם עסק משלו, אמא של סבתא (ז״ל) עבדה בתור חוקרת רצח, ולאבא של סבתא שלי (ז״ל) היה עסק של תמונות כיוון שהיה צלם מאוד מוכשר ומבוקש.

כמו שאתם מבינים, המשרות בהן המשפחה שלנו עבדה, הן ברמה גבוהה ומכובדת, אז לדמיין לעצמכם את המעבר ממקום כזה לארץ חדשה כשיש סיכויים שתאבדו את כל העבודות והעסקים שלכם ולא יהיה לכם כלום זה צעד קשה ואפילו הייתי אומרת אמיץ.

סבתא עלתה לארץ בשנת 1991, והיא אמרה שהיא והמשפחה החליטו לעשות את הצעד הזה משתי סיבות: סיבה ראשונה הייתה כי היתה תקופת גזענות כלפי יהודים וסבתא לא רצתה שהילדים שלה (אמא שלי ואח שלה) יגדלו בגזענות, כי הם לא עשו כלום ולא הגיע להם. סיבה שנייה הייתה מפני שבסופו של דבר זו הארץ שלנו, המקום שלנו וכאן אנחנו צריכים להיות, ״זו המדינה שלנו ואותה לא נחליף בשום מחיר״.

סבתא מספרת שהדבר הראשון שהם עשו כאשר עלו לארץ, היה לצאת ללמוד את השפה העברית, ואז כולם יצאו לחפש עבודה. בהתחלה כל העולים חיפשו עבודות שתואמות למה שהם עבדו בארץ, ממנה עלו, אך לא הכל היה כזה פשוט והם היו צריכים לבנות הכל מחדש. סבתא למשל, התחילה בעבודות ניקיון כדי להכניס טיפה כסף ותוך כדי זה ניסתה להמשיך ללמד ילדים לנגן.

סבא ניסה להמשיך את העסקים שלו אבל הוא התקשה בגלל שהכל לא היה בתנאים שהוא רגיל אליהם אך לא התייאש ותוך כדי כדי להכניס כסף לבית הוא היה פועל בניין.

בהתחלה כשהם הגיעו לארץ, שכרו בית בשכונה ד בבאר שבע כיוון שלא ידעו מתי לקנות אחד, ובאיזו שכונה עדיף למשפחה לקנות. כעבור כמה שנים כשהמצב התחיל טיפה להתייצב כלכלית בארץ. כל המשפחה החליטה שהם קונים דירה בשכונה יא שבבאר שבע.

בזמן הזה היה עדיין יש גזענות בארץ כלפי העולים מברית המועצות, לכן בבית הספר צחקו עליהם והפכו אותם לבדיחה. הם למדו ביסודי גבים ובתיכון מקיף ו.

ציטוט שלמדתי: ״זו המדינה שלנו ואותה לא נחליף בשום מחיר״ זה הראה לי שצריך להעריך אפילו את הדברים הקטנים אם השושלת שלנו עשו הכל בשבילנו ובשביל שנגור כאן.

הזוית האישית

סבתא אירנה: הייתה רוצה לאחל לי הצלחה בחיים בדרך שאני אבחר ושהיא מקווה שכל המאמץ שהם עשו בארץ יהיה שווה. את זה ויעזור לי להתקדם בעתיד.

מלנה: אני איחלתי לסבתא שהיא תחייה את החיים שלה כאן בכמה שיותר נחת והבטחתי לעזור לה תמיד במקסימום שאוכל.