מאגר סיפורי מורשת

שמי ניקול יונטוב. במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בחרתי לתעד את סיפורו של סבי רפאל יונטוב.

ילדותו של סבא

סבא רפאל נולד בבולגריה בתאריך 21.8.1941 בזמן מלחמת העולם השנייה. הוריו של סבא קראו לו רפאל, על שם סבא שלו, אז היה נהוג כך בקרב יהודי ספרד, לקרוא לילד על שם הסבא/סבתא. השם רפאל היה פופולרי אצל יהודי ספרד. לסבי אח אחד, צעיר יותר ושמו בן ציון.

ילדותו של סבא לא רפאל הייתה קלה. כשהוא היה רק בן שנתיים, הנאצים בבולגריה שלחו את הגברים היהודים למחנות עבודה (מתקן כליאה המיועד לניצול בכפייה של כוח עבודה למטרות שונות). אביו, בצלאל, עבד בכריית מחצבים ואילו אימא שלו, מתילדה, הייתה צריכה לפרנס ולגדל את שני בניה בו זמנית. כל היהודים חוייבו לשאת טלאי צהוב על הבגד. בשנת 1943 הנאצים הודיעו לכלל היהודים בבולגריה שבכוונתם לרכז אותם במחנות, כדי להוציא אותם מהמדינה ברכבות לכיוון פולין. העם הבולגרי יחד עם הכנסייה והמלך בוריס, שהיה מלך בולגריה באותה תקופה, התנגדו להוראות הנאצים. סבי יחד עם כל התושבים בעיר פולובדיב יצאו אל פסי הרכבת ועמדו עליהם, כדי למנוע מהנאצים להעלות את היהודים על הרכבת.

בשנת 1944 אביו של סבא שוחרר ממחנה העבודה ופתח חנות לפירות וירקות. הוא היה כבר חולה ותשוש מהעבודות במחנה ונפטר לאחר מספר שנים. סבא שלי נאלץ להתבגר מוקדם ולעזור לאימא שלו בפרנסת הבית. במעט הזמן הפנוי שנותר לו אהב לשחק כדורגל עם חברין בקיץ ולעשות סקי בחורף.

תקופת הנעורים והצבא

סבא שלי היה תלמיד טוב. הוא סיים בית ספר תיכון בדרום בולגריה על שם "ניקולה ופצרוב". בתיכון למד חשמל ואלקטרו-טכניקה. הוא אהב מתמטיקה והנדסה. בשנת 1961 התגייס סבי לצבא הבולגרי. הוא היה בן 20. הוא שירת שנתיים בתפקיד קצין בחיל המודיעין.

סבא רפאל אהב מאוד לעשות ספורט. הוא התחרה בטניס שולחן, באמנות מכשירים, אתלטיקה קלה וריצה למרחקים קצרים. יום אחד הוא נפל ממתקן המכשירים ונפגע בראשו. הרופאים זלזלו בו ולא רצו לנתח. אימא שלו, אישה קשוחה, התייצבה בבית החולים ושבתה רעב עד שטיפלו בבן שלה לשביעות רצונה. לאחר הפציעה סבא לא חזר להתאמן בספורט מכשירים.

חייו המקצועיים של סבא

בשנת 1963 סבי התקבל ללימודי הנדסה באוניברסיטה לגיאולוגיה של נפט וגז בסופיה. לאחר חמש שנות לימוד הוא סיים תואר שני והתחיל לעבוד כמהנדס. מהר מאוד התקדם במקצוע והפך לאחד המקצוענים המפורסמים בתחום. הוא טיפל בתקלות במתקנים של קידוחי נפט ומים. עבודה שהייתה כרוכה בנסיעות רבות, גם בשעות הלילה, כשנדרש לטפל בתקלות דחופות ומורכבות.

חתונה יהודית לאחר 35 שנה

סבא הכיר את סבתא רוזה דרך בית הקהילה היהודי שבסופיה, שמטרתו הייתה לתמוך באנשי הקהילה ולשמור על על הערכים והמנהגים של יהודי בולגריה. סבא וסבתא שלי השתייכו לאותה קבוצת חברים וכך הכירו. הם הפכו לזוג ובילו יחד. סבא וסבתא שלי אהבו לרקוד בזמנם החופשי. סבא סיפר לי שלמד לרקוד טנגו, רוק אנד רול וטוויסט. הם אהבו לשמוע את שירי הביטלס ולפעמים גם ג'אז.

בשנת 1965 סבא וסבתא התחתנו בחתונה אזרחית בסופיה. 35 שנה לאחר מכן הם התחתנו שוב בחתונה יהודית מסורתית, שהיתה אסורה בצעירותם בזמן המשטר הקומוניסטי בבולגריה.

כיום סבא רפאל וסבתא חיים בבולגריה והם מגיעים לביקור בישראל פעם בשנה. משפחתי ואני נוסעים אליהם לבולגריה פעמיים בשנה.

הזוית האישית

סבא רפאל: נהניתי מאד מהתכנית מאוד מכיוון שהייתה לי הזדמנות להיזכר בילדות. הרגשתי גאווה על כך שנכדתי מתעניינת בהיסטוריה המשפחתית ובשורשים שלה. אני שמח שנכדתי ממשיכה את מסורת המשפחה לעסוק בספורט בנוסף ללימודים.

ניקול: מאוד נהניתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי. אני מרגישה שהתהליך חיזק את הקשר שלי עם סבא רפאל, למרות המרחק הפיזי והתקופה המאתגרת.