סבתי עלתה לארץ בשנת 1951 כאשר הייתה בת שלוש, היא עלתה ארצה עם משפחתה שהתיישבה במעברה בטבריה. החיים במעברה היו קשים מאוד, כל המשפחה חיה בצפיפות ובתנאים קשים, והמגורים היו באוהלים
אני מברכת כל יום את ההחלטה שלנו לעבור לישראל ולגדל פה את הילדים שלנו
בארץ סבתי עושה את שביל ישראל, שביל הגולן, ומטיילת עם קבוצה הנקראת "קום והתהלך בארץ
מתוך:
סיפורה של סבתא אריאלה
ביוני 1974 סבא פפו עלה לישראל עם סבתי דורית וילדיהם. הם מכרו את כל הרכוש שלהם, ארזו את כל החפצים, נפרדו מהמשפחה וטסו לישראל
ההורים של סבי, שהיו ציוניים עד מאוד… החליטו מיד ששמו של ילדם (סבי) יהיה: ישראל!
הוריו של סבי חלמו לעלות לארץ ישראל.
אני ממש אוהבת את משפחתי, היא מביאה הרבה שמחה לחיים שלי!
הרגשתי שאני מגשים את ייעודי בכך שאני משרת את המדינה והעם שלי
מי שנוסע יותר לאט מגיע יותר רחוק
בימי שישי שבת, התלבשנו חגיגי (אנחנו קראנו לזה בגדי שבת), הלכנו לבית הכנסת של סבא רבא שלי "שערי רחמים
מתוך:
ילדות ירושלמית
חשוב לשמור על המסורת
חשוב להרגיש שייך במדינה שאתה חי בה
הזורע בדמעה בשמחה יקצור
מתוך:
הדור הקודם שלי
מלחמת ששת הימים
ימי עצמאות היו אהובים עלינו במיוחד. עם צאת יום הזיכרון היינו נפגשים ב"עמק" ברמת גן, אוכלים פלאפל, רוקדים ושרים עד אור הבוקר. הכיכר הייתה מלאה במעגלי ריקוד מכל הגילאים והיה מאד שמח
אבי היה יוצא בלילות לקבל אנשים שהגיעו באניות המעפילים
צבא
אהבה היא דבר חשוב, אני אוהב את המשפחה שלי
אם תאמין ותתמיד - תמיד תוכל להצליח
המשפחה שלי בתקופה ההיא כשסבא שלי היה ביל"ו.
אם אתה רוצה להצליח במשהו אתה צריך להתאמץ בשבילו
אין רעב בעיר הנמצאת על נהר, כי אפשר לדוג דגים
הילדים והנכדים שלנו צריכים לדעת שבאמת אין לנו ארץ אחרת. שכאן זה המקום שלנו, כאן היהודים צריכים להתפתח, לגדול, ליצור ולבנות
המציאות עולה על כל דמיון, הוליווד לא המציאו ניסים ונפלאות
אני מאחלת שיהיה לכם רק בריאות ושלא תדעו מלחמה, אני עברתי מספיק. חייבים לחייך ולדבר
מתוך:
להמשיך למרות הכל
אני מאמינה באלוהים, שהוא הקובע שלנו
מתוך:
להמשיך למרות הכל
אני מאד מרוצה שאני חי בארץ הזאת, בתקופה הזאת, ויחד עם זה, יש אתגרים! ויש למה לשאוף! אני חושב שבן אדם צריך ליהנות ממה שיש לו.
מתוך:
סיפורו של סבא יונתן אלתר
ילדותי הייתה שמחה, ללא טלפונים, ללא מחשב, וללא אינטרנט. הרבה בחוץ, ברחובות, בטיולים, בשירים, וריקודים.
אנשים חשבו שאני לא חברותית או נחמדה, מפני שהייתי מופנמת מאוד
עוד אירוע משמעותי שהיה בזמן שירותי היה, כשהבסיס הופצץ על ידי צבא סוריה. השירות היה עבורי מאוד משמעותי. הרגשתי שאני תורם את כל מה שאני יכול