כשהייתי בצרפת כינו אותי "יהודי" וכשעלית לארץ קראו לי "צרפתי
הצטרפו לתנועות נוער, השתתפו בספורט כדורגל כדורסל, הרבו בחברים ותהיו תלמידים טובים
עלינו לארץ לפני 33 שנים וטוב לנו כאן. היה קשה בהתחלה אבל הכל הסתדר וטוב לנו
אני מחזיק בשיא שהוא לא נפוץ – אני מגלגל ושם שקד על עוגייה הכי מהר בארץ
דני לא מאמין במוסר השכל .
מתוך:
סיפורו של סבא דני חוטר
אני הייתי אחראי על קישוטי עץ אשוח, הקישוטים היו מגוונים וכללו גם סוכריות
.בצעירותי אהבתי מאוד לשמוע שירים לועזיים, בעיקר זמר עם קול קטיפה בשם "נט קינג קול" הייתי שר את שיריו במסיבות עם חברים.
מתוך:
סרט מדידה שלא חלף זמנו
"חשוב לשמור על המסורת"
מתוך:
סיפורה של סבתא אסתר
את סבא הכרתי בתחילת מסלול הגרעין, ומיד התחברנו והפכנו לזוג. לקיבוץ הגענו כגרעין בשנת 1966- כשהייתי בת שמונה עשרה
אבא נוריאל היה אומר לנו "העיקר שאנחנו בציון יהיה טוב
הדבר הכי מרגש, קורה כשאתה פוגש את הילדים שהיו בגן, וכיום הפכו למבוגרים שתורמים לחברה ולמדינה
תאריך הלידה אינו מדוייק, אמא שלו אמרה: "שהוא נולד שבועים אחרי פסח"- אז אנחנו חוגגים לו כל שנה ביום העצמאות.
מתוך:
העלייה מכורדיסטן לישראל
תמיד תאמינו בעצמכם ואל תוותרו, לא משנה כמה עד כמה קשה הדרך תציבו מטרה ותעמדו בה.
מתוך:
המסע לארץ ישראל
ב1972 פגשתי הכרתי את גניה מלמות והתחתנו ב-7 באוקטובר 1973 "במקלט" מכיוון שהתחילה מלחמת יום הכיפורים
מתוך:
דבר לא נשכח סבא זוכר הכל
כל יום הוא נס ואני מודה לבורא עולם, שיש לי את ההזדמנות לחיות כל יום עם ילדיי, לצחוק וליהנות איתם וזה מה שחשוב
בזמן האשפוז התרחשה רעידת אדמה והם היו צריכים לעבור ממקום למקום, וכך הם עשו במשך ארבע שנים
מתוך:
הסיפור של סבתא פולה שר
ה היה אסון גדול להבין שגם ראש הממשלה נרצח, ובמיוחד העובדה שהוא נרצח ע"י יהודי – חלק מהעם.
אחים צריכים להיות תמיד יחד, כי כשאתם יחד אף אחד לא יכול עליכם
האחדות והאהבה בין האחים הם הדברים החשובים. בכל מצב לא להיפרד, ותמיד לעזור זה לזה
לא להתייאש כשיש קושי, כי מתוך קושי אפשר רק לצמוח
שתמיד שהמשפחה תהיה מאוחדת
דרך ארץ קדמה לתורה
אמא שלחה אותי לקנות שתי צנצנות שַמֶנֶת. הלכתי לחנות וכל הדרך חשבתי לעצמי איך אני אגיד למוכרת שתי שמְנות, לא ידעתי להגיד שתי צנצנות
מתוך:
תחנות בחייו של שמעון ברק
בכוח הרצון ובכוח ההישרדות החזק הצליחו להקים משפחה לתפארת
מתוך:
מהשואה לתקומה
חיינו בסתר באחד הכפרים בפרברי ברשוב. שם הצלחנו לקבל מקלט באורוות אחד הבתים. בגלל הרדיפות של הנאצים. סבלנו מפחד מתמשך של אי ודאות
הנחישות היא הדבר החשוב ביותר, ואני ההוכחה. אני עולה חדשה להורים שלא לגמרי הסתדרו בחיים והספקתי דברים רבים בחיי
הבית היה הלב
אל תאבד תקווה, תמיד תסתכל קדימה
המחויבות וההתמדה והנתינה זה מה שלמדתי מסבתא שלי
מתוך:
הגשמת החלום הציוני
הבובה שלי נשברה. זו הייתה תקופת הצנע אז לא היו לנו משחקים ובובות. אמא הכינה לי בובה ממגבת.
מתוך:
מפולין לארץ ישראל