שנה של עזרה בבית הספר
מתוך:
דודה מספרת והיא גם סופרת
למרות שנולד בעיראק, סבי אוהב תמיד להתהדר בארץ ישראל ומצהיר: "נולדתי בארץ ישראל
משפחה לא צריכה להיות מושלמת, אלא מאוחדת
מתוך:
תחת אש במלחמת ששת הימים
אני מאושרת שזכיתי לחוות את ילדותי כפי שהייתה, מלאה בתמימות ושמחת חיים
זו ילדותי השניה עול השנים כבר נשכח זו ילדותי השניה - ליבי נפתח
השכבה שלה הייתה מורכבת מהמון אנשים ממקומות אחרים בעולם, אז הם ממש אהבו תוך כדי הסריגה לדבר ולשתף אחד את השני
מתוך:
הסריגה של סבתא ויויאן
התקופה הזו גרמה לי להעריך יותר את ערך המשפחה ואת החיים
מתוך:
המסע ממרוקו לארץ הקודש
אבי תמיד אמר שהוא אדם עשיר ... הוא זכה במשפחה גדולה, הוא ניצח!
מתוך:
לא עוד לחיות בין גויים
אם אי פעם תחליטי להיות מורה לצרפתית, מקומך בצוות שלי, ואכן הוא עמד במילתו
מתוך:
לא עוד לחיות בין גויים
צעיר לנצח
מתוך:
מארגנטינה לישראל באונייה
כששאלתי את סבתא שלי מה הייתה אומרת לילדה שהייתה, היא ענתה שהייתה אומרת לה: "תנצלי כל רגע
לסבא וסבתא היה חלום, שנים רבות, לצאת מהעיר ולהתחבר לטבע דרך ישוב כפרי
מתוך:
המעבר מהעיר לכפר
מסיבת בר המצווה הייתה גולת הכותרת של כל השנה, וצפו בה כל חברי וילדי הקיבוץ
אחרי השחרור עבדתי בטלוויזיה הלימודית, בצילום. אחרי זה עברתי לעבוד בבית התפוצות, עבדתי במעבדת צילום, עשיתי כמאה תערוכות
תודה לה'
"רק שלא יהיה לנו שתיל!"
מתוך:
בין הגלים
למרות תנאי המגורים הדלים, תקרה דולפת, ושירותים משותפים עם השכנים, בחצר, ילדותי עברה עלי בשמחה, עם ילדים שהגיעו ליפו מכל קצוות תבל
הפציעה והנכות של סבא לא מנעה ממנו להמשיך ולתרום למדינה
אין דבר העומד בפני הרצון החלום
מתוך:
מארגנטינה לישראל באונייה
תמיד לחייך
מתוך:
מארגנטינה לישראל באונייה
מסר לדור הצעיר: שימרו וטפחו תמיד את הקשר המשפחתי.
תהיה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם
חשוב להיות חברותיים
החיים במושב שם כולם עוזרים אחד לשני עם גידולי הירקות והפירות
צמחו שם פרחי בר כמו: כלניות ונוריות והיינו הולכים לקטוף פרחים. פעם זה היה מותר.
אני, הילד "המסכן" ממעברת "סקיה א" שירת בצבא, סיים קורס קצינים ולמד באוניברסיטה.
המצב במעברה היה קשה והגשמים של שנת 1951 גרמו להצפות ואוהלים אשר התעופפו באוויר
בסתר ובלי שאף אחד ידע סיפק לי את כל ציוד הלימוד: ספרים, מחברות, וכלי כתיבה וכמו כן תלבושת בית הספר.
אני מודה, הם קבלו אותי והושיטו לי יד ואני דחיתי את היד המושטת לא יכולתי לקבל אותם. הרגשתי זר ומבויש.
"המים לתה הורתחו בסמובר שסבתא רבתא רחל הביאה מרוסיה."