תמיד שיהיו מטרות לחיים שיקדמו אותך
בנותיו של סבא מעריצות אותו ומעריכות אותו עד היום על כך שהיה אבא מדהים, תומך, דואג ועוזר - גם עם כל הקשיים העצומים שחווה
צריך תמיד להיות אופטמיים
כל מה שיקרה בחיים הוא לטובה
ידע זה כוח. תלמדו, תשכילו, ותצליחו בגדול
"בכל יום צריך ללמוד משהוא חדש, אחרת היום הלך לאבוד".
מתאמצים מתאמצים, ובסוף מצליחים
סגרי כפתור אחד מעל הלב
מילה אחד טובה יכולה לשנות מסלול חיים
כבד את אביך ואת אמך", סבתי דגלה במשפט הזה, הלכה איתו לאורך כל חייה וניסתה כמה שיותר להעביר אותו הלאה
היה קשה להיות יהודיה ששאפה להישגים בסביבה כה אנטישמית. הייתי צריכה לעבוד כפליים יותר בכדי להשיג את מטרותיי
אני, אימא שלי וסבתא שלי עמדנו בכניסה, וראינו שהחיילים הנאצים נוסעים. אני זוכרת שהיה אושר גדול לכולם
בעלי ז"ל ואני הכרנו בסיני ומסתבר שבכלל היינו שכנים ירושלמים..
אני מרגישה שהגשמתי את החלומות עבורי ועבור הרצל ז"ל
ככל שנאמין בעצמנו ובכוח הטמון בכל אחד מאתנו נוכל להגשים חלומות
בסיטואציה קשה, אל תגיד: "למה אני?". תגיד: "בוא נראה מה אני יכול לעשות ולקבל מהסיטואציה שנתקלתי בה
אם לא עכשיו...אז מתי?
בשביל להגשים, צריך מאוד מאוד לרצות משהו, צריך אומץ וצריך להיות מוכן לטעות תוך כדי התנסות, בשביל לדעת מה נכון
את מגיעה לגיל 11 ואת מתחתנת, אין לך ברירה. כלומר, בגלל שלא הכרתי משהו אחר, לא התלוננתי
מדי כמה חודשים היו מגיעים אלינו מכתבים מן הדוד, שנפתחו על ידי הדואר כדי לבדוק מה כתוב ואם זה לא נוגד את הממשל. כך היינו לומדים על החיים בארץ
בדלת הכיתה עמד בחור בלונדיני חתיך עם הידיים בכיסים והביט בי במבט מתנשא שהעביר את המסר שהוא חושב שכל הבחורות אצלו בכיס, בעלי לעתיד
גרנו בצריף קטן מפח שהיה לוהט בקיץ וקר כמו מקרר בחורף. כשירד גשם או ברד, נאלצנו לסתום את האוזניים
בזכות כח השמחה סבתא בלה שרדה את השואה
תקווה מתה אחרונה
השתתפותי ב"נוער העובד והלומד" תרמה לי בכל כך הרבה בחינות של עיצוב האופי שלי בנעוריי
החלום שלי ממשיך להיות שיתקיים שלום במדינתנו ונוכל לחיות באחדות בשקט ושלווה במדינת ישראל!
"לא חשוב"
לקחת את החיים בקלילות וליהנות ממה שיש בארץ שלנו
עדיף לומר את האמת הכואבת בפרצוף מאשר את השקר שאנחנו רוצים לשמוע
קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים