מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

This suitcase isfilled with my family’s stories, such as diplomas written in Romanian
מתוך: Suitcase From the Past
בכפר בקזחסטן לא למדתי, לא שיחקתי, לא היה מאום, רק זאבים... אפילו לא היו מים
מתוך: ריבוע ירוק
מישה למד להפריד את המציאות מחייו ולהתעלות עליה
מתוך: ריבוע ירוק
I wanted to represent Challot that intertwine and unite with each other as the different generations of my family...
מתוך: Challah, The Jewish DNA
I form an alliance with my team, my Judaism and my history to keep making and telling mine
מתוך: Soccer
גבי ידע שהוא הולך למות וכל הזמן היה מביא מהגן ציורים שהיו רק בשחור עם מלבנים ושמות
מתוך: מטריפולי לארץ ישראל
כיום אני מתגוררת בתל אביב, מאושרת ומסופקת בחיי. יש לי משפחה נפלאה, חברות טובות ואני נהנית מהחיים
מתוך: לדעת להנות מהחיים
החלטתי שאני רוצה ללמוד לקרוא ולכתוב, ובכל ערב ניסיתי לחבר אותיות וליצור מילים כמו: אמא, אבא, ועוד, עד שלמדתי לקרוא ולכתוב .
מתוך: אין דבר העומד בפני הרצון
כשעבדתי במשמרת ערב הייתי מחליפה את המשמרת, כדי להספיק לראות את הסרט ההודי שהיה מוקרן.
מתוך: סרט הודי
סיפורי האישי משקף את סיפורם של הרבה צעירות וצעירים שראו בעלייה לארץ הגשמה של חלומם, וכן צורת חיים בה ירגישו שייכות, יוכלו להתפתח ולהשפיע
מתוך: בדרך לארץ – חיה קלכהיים
תוך כדי הבישול שמעתי בומים של פצצות והייתי מפוחדת מאוד. אבל השלמתי את המלאכה והבאתי למשפחה סיר ענק מלא באורז ואפונה
מתוך: סיפורה של רחל מזרחי
מכל בית בשכונה שמעו שפה שונה. אצלנו בבית דיברו בכורדית, למטה, מתחתינו דיברו בלאדינו, מאחורי הבית שלנו דיברו ביידיש, ממולנו – שמעו צעקות בעיראקית
מתוך: סיפורו של יוסף מזרחי
הייתי דיסלקטית, פעם לא ידעו מה זה דיסלקטית, חשבו שמי שדיסלקטי הוא לא חכם, והוציאו אותי הרבה מהכיתה.
מתוך: סיפורים מהבניין
בפרס קראו לי סלטנת וכשעלינו לארץ שינו לנו את השמות לעברית, כי רצו שיהיו לנו שמות עבריים ואז קראו לי רחל
מתוך: שמות עבריים
אמא שלי הלכה לקנות תלושי מזון ובחזרה לבית הנעל נתקעה בבוץ. היא נשארה עם נעל אחת ולא מצאה את הנעל
מתוך: העלייה מכורדיסטאן
אני זוכרת טוב את הילדות שלי. בזמנו היו מסיבות והכל נעשה ביחד. היינו מתאחדים באירועים, וכולם היו שמחים, עד שאחי נהרג והכל השתנה
מתוך: סיפור לזכרו של דוד בניה
נושא החינוך מאוד קרוב לליבי ולכן גם בבית ארבעת הילדים שלי הם בוגרי אוניברסיטאות ולימודים
מתוך: החינוך כדרך חיי
עשינו תיאום ציפיות. שאלתי אותם: "כמה זמן אתם נותנים לי כדי לבדוק שאני אכן אוכל ללמד אתכם ושתסיימו את בית הספר היסודי בצורה מכובדת?" נתנו לי חודשיים.
מתוך: עם המבט קדימה
יום אחד, בהיותי בן תשע, הוא נכנס בבהילות הביתה. ציווה עליי לקום ואמר: אתה עולה עכשיו לישראל. בחוץ ממתינה כרכרה עם שני שליחים שיעבירו אותך למשפחה יהודית בבגדד
מתוך: המסע שלי לארץ ישראל
הכי נהניתי להביא אוכל לזקני הקיבוץ, כי לשם כך מינו אותי לעגלון על עגלה רתומה לפרדה, מה שגרם לי גאווה רבה.
מתוך: המסע שלי בישראל – חלק ב'
בתאריך 28 במאי 1947, היא ילדה אותי במחנה המעצר בקפריסין, שנקרא מחנה "חורף 64"
מתוך: משא חיי