ב- 1 לספטמבר, כשהיינו מתחילים את הלימודים, כל תלמיד היה מגיע עם זר פרחים למורים
מתוך:
מרינה שלי – מסע חיים
במושב אשבול הייתה לסבתא ילדות קסומה, ילדות של טבע
אחרי הכוס הרביעית אבא שלי ז"ל היה שר את חד גדיא בשפה התוניסאית וזה היה נשמע מצחיק.
מקסימום זה יצליח
יש לי משחה מצויינת בשבילך
"אוכל לא זורקים אוכלים הכל" אמרו זאת בגלל המחסור בתקופת השואה.
מתוך:
גלגולה של תמונה
" אספר את סיפור העלייה של משפחתי לישראל, את סיפור ילדותי, ובעיקר זכרונות ילדות משמעותיים עבורי"
החיים יפים
החלום שלנו היה להגיע לארץ והוא התגשם
אני מודה לאלוקים כל יום מחדש על הזכות שנתן לי את הנכדה אורין ושאר הנכדים
כל דבר בעיתו
השמים הם הגבול
כאשר האדם מקנא ורוצה מה שיש לאחר, זה בסדר. וכאשר האדם חושב למה יש לו ולא לי זה לא תקין
לשמחתי החיים בישראל היו טובים
עלינו לארץ כל המשפחה באוניה שיצאה מטוניס ועברה דרך צרפת בשייט עד לחופי הארץ.
אנחנו נוסעים לפלסטינה
היה טלפון ציבורי בדואר התקשרנו באסימונים וממתינים עד שהטלפון יהיה פנוי ומנהלים שיחה קצרה כי האסימונים היו יקרים
בחייהם ובמותם לא נפרדו
מתוך:
בחייהם ובמותם לא נפרדו
אבא שלי דאג לבנות המשפחה בגיל העשרה מחשש שיחטפו אותן, לכן תמיד שהו בחיק המשפחה
למדתי מסבתא שלי שלא משנה מה - תמיד יש ממה ללמוד בחיים. צריך ללמוד ולהשקיע
עבודה קשה ומאומצת בכל תחום יביא לחיזוק העמדות שלנו לחיים יותר מוצלחים בדור ההמשך
חשוב להנות מהחיים לא לבזבז אותם
זמן מרפא הכל
תהנו מהחיים ותחיו את הרגע
מתוך:
על סבא שלי – דוד ביסמוט
למדתי מסבא, שתמיד מקדים את זמנו, שכדאי לי ללכת בדרכו
לאבי קראו גולן ע"ש החטיבה של סבא. לשם הזה יש משמעות רבה מצד סבתא וסבא שלי
סבא הוא בן אדם טהור, שמכל הנפילות שהיו לו הוא קם על שתי רגליים
בזכות הדברים שקרו לסבא - כל העוני והקושי והבדידות - הוא מי שהוא היום
התמונה עם עלמה מספרת על הניצחון האישי של המשפחה שלי ועל הניצחון הכללי של העם היהודי
מתוך:
והגדת לנכדתך ביום הזה
בשעה טובה הגענו לארץ שלנו ואני משאיר את הזיכרונות מאחור, היום אני מאושר להיות במדינת ישראל.