בחור מבוהל נכנס לבית הכנסת וצעק לעבר סבא שלי, שיקום מהר כי מתחילה מלחמה
מתוך:
המפקד שהציל חייל משבי
היא חיה בתקופת הצנע, המדינה הייתה מאוד מאוד ענייה. לא היה כסף ולא היה אוכל, אז נתנו הקצבה. כל משפחה קיבלה פנקס עם בולים, היה בול אחד לקמח, ובול אחד לסוכר, ובול אחד למרגרינה. י
מתוך:
חייה של סבתא לאה
רק שתישארו ככה כל החיים - סבא תמיד נהנה לראות את כל המשפחה יחד, כשכולם ניפגשים הוא תמיד מתרגש
לעבוד ללא הפסקה
מתוך:
הרופא המזמר
סבא למד כימיה באוניברסיטה, והקים מפעל המתמחה בתחום הכימיה של המזון
מתוך:
הסיפור של סבא אלי
לאחר השירות הצבאי, העבודה הראשונה שלו הייתה בסבלות, לאחר מכן עבודתו השנייה הייתה עבודה בבניין, ולאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל לעבוד ברפאל, שם עבד עד פרישתו לפנסיה בגיל שבעים.
מתוך:
לסבא שלי יש חלום
סבתי אהבה ללכת לבית הספר. אהבה ללמוד בעיקר טבע וגם תנ"ך וספרות. סבתא שלי תמיד אהבה לקרוא
מתוך:
סיפורה של סבתא יעל
הייתי יושבת בשולחן ומהחלון שדות של חיטה זהובה עם כתמים אדומים של כלניות שצמחו באביב. זה הקסם של ילדותי.
מתוך:
השביל הזה מתחיל מכאן
זו לא היתה עלייה מרצון, פשוט גורשנו בחוסר כל מהמדינה, וכל רכוש היהודים הוחרם לבית המלך, ששלט באותה העת בעיראק
מתוך:
סיפורי עלייה
הקושי העיקרי היה השינה באוהלים, והחיים הקיבוציים
השירים מהעבר מעוררים בי התרגשות רבה, זיכרונות על הילדות, הנעורים, על המשפחה והחברים, הבית בו גרנו
מתוך:
ילדותה של סבתא עליזה
כשרקדתי הרגשתי נהדר, זו התקופה שהכי נהניתי בחיי, הייתי מאושרת.
מתוך:
הרקדנית מחיפה
הם היו מאוד עשירים ואפילו היה להם נהג פרטי
בתקופת המלחמה רומניה לא הייתה בית בשבילו אלה שדה מלחמה שרדף אותו
מתוך:
לוחם מילדות
דפוסי ההתנהגות של האנשים בארץ היו שונים מאוד לעומת דפוסי ההתנהגות שהיו באתיופיה.
הצמיד הוא הדבר הפיזי שמשאיר זיכרון מסבתא שלה שעשתה רבות ונלחמה בשבילה
מתוך:
הצמיד שעובר בירושה
עכשיו היא מאוד שמחה שכולנו מאוחדים בארץ
מתוך:
צמיד הנחש
"המשפחה" זהו הדבר הכי יקר והכי חשוב. אדם צריך לדאוג, להתעניין ולבקר אחד את השני,
מתוך:
טוב שכן קרוב מאח רחוק
הנכדים הם האושר והעושר בחיים.
מתוך:
ילדות של סבתא בפריז
חשוב ללמוד בחיים כדי להצליח, חשוב להוציא תעודת בגרות, כי בלי התעודה, תהיי אולי מנקה.
מתוך:
מילדות לבגרות
עם כל המחסור בתקופה זו, הינו מאושרים, שיחקנו בשדות, בין העשבים ולא חשבנו שמשהו חסר לנו. למדנו לחיות עם המחסור ולהפיק 'יש מאין'. ההורים עבדו קשה בכדי שלא יחסר לנו דבר וכך אני נוהג עד היום עם ילדיי ונכדיי.
מתוך:
מפרס לארץ ישראל
מה שנשאר לי בראש זה חזן בשם מישה אלכסנדרוביץ', זמר טנור מאוד מפורסם בברה"מ, הוא היה מגיע לחזן בבית הכנסת בחגים
מתוך:
הרופא המזמר
פעם בשנה היו נוהגים כל תושבי הישוב להשתתף במסיק זיתים על ידי נענוע העצים ואיסוף הזיתים מהרצפה
הבית שלי פתוח תמיד
מתוך:
מקהיר לירושלים
כשהגרמנים ברחו מהעיר בה נולדתי, מרוסטוב, חזרנו הביתה. מהבית לא נשאר הרבה.
מתוך:
ילדות בצל המלחמה
אפשר לשחק ללמוד ולהתפתח גם כשאין אמצעים ,תנועות נוער או משחקים.
אני אומרת, חשוב לעבוד בחיים, אבל הכי חשוב זה ליהנות. זה הדבר הכי חשוב בחיים.
עם שמחת חיים ושאיפה להנאה ונתינה מתמדת, העולם היה מקום טוב יותר לחיות בו.
כולם חיו כמו משפחה אחת גדולה. הדלת תמיד הייתה פתוחה, אנשים נכנסו ויצאו, ביקרו אחד את השני ועזרו אחד לשני
אני מתגעגעת לשכונת ילדותי ואני רוצה לנסוע לטיול שורשים במרוקו עם ילדיי הגדולים.
מתוך:
סיפורה של סבתא רותי