כשהמטוס נחת כיבדו אותי בתפוזים, ממש התרגשתי מהטעם המיוחד של התפוז ומפריחת ההדרים
למרות הקשיים הייתי ספורטאית מצטיינת באתלטיקה קלה (ריצות למרחק בינוני) ויצגתי את בית ספרי בתחרויות ארציות
שנית יהודה לא תיפול
אני מעדיפה להיות פה, פה הרבה יותר בטוח, פה אני מרגישה בבית
מעניין לחשוב איך הצלחת שרדה עד היום הזה מספר מלחמות כמו מלחמת העולם הראשונה והשנייה, כולל כמובן השואה הנוראית
שישה ימים ישבנו במקלט אבל החוויה הקשה שחוויתי עד שפגשתי את הוריי רדפה אותי הרבה אחרי המלחמה
משחקי ילדים אינם סתם משחקים אלא העניין החשוב ביותר בשלב זה של החיים" (דה-מונטן)
מתוך:
נוף ילדותי – נח אגם
לאורך כל תקופת לימודי בבית הספר הוריי הינחו ללמוד מקצוע ואכן למדתי
חלום העלייה נדחה לזמן לא ידוע, אך תמיד רעיון העלייה היה בליבנו
בעלי החל לעבוד בעיר לידא כמהנדס חשמל ואף קיבל דירה מטעם העבודה. עברתי ללידא לגור איתו בדירה זו.
פעם זה לא היה כמו היום, הכל היה אחרת, ועם כל הקושי היה יותר טוב מהיום, הכל היה פשוט וצנוע.
מתוך:
זמנים טובים היו
כשגרנו בקריית שמונה הייתה אווירה מתוחה. היו הרבה פעמים שנפלו לידינו קטיושות. הייתה קטיושה שנפלה ממש סמוך לבית שלנו.
מתוך:
מעירק לישראל על חמורים
יצחק חיבב בעלי חיים ולפעמים הוא ושניים מבני דודיו, היו גונבים מאימם מעט גרגירי חיטה, כדי לעלות לגג ולהאכיל יונים.
למרות קשיי העלייה, הגענו מתוך שליחות וציונות, ובחרנו להשאיר את חיינו הנוחים מאחורינו, וכל זה בעקבות החלום למדינה יהודית משלנו
טסנו לישראל במטוסים, טיסה שנמשכה ארבע וחצי שעות, היינו בלחץ, לא ידענו מה מחכה לנו.
מתוך:
לדברים טובים צריך לחכות
סבתי רחל נפטרה ב-2017 אך אני זוכר היטב את הסיפורים אותם הייתה מספרת לנו
מתוך:
זכרונות מבית סבתא
למרות הריחוק הגאוגרפי יש לנו קשרי משפחה מצוינים וחמים, אנחנו שומרים על קרבה משפחתית, ונפגשים לעיתים קרובות
מתוך:
סיפור חייו של ראובן
"כאשר הגענו לארץ, קודם כול ריססו אותנו ב- DDT, אחר כך שיכנו אותנו בצריפים מעץ ,כיבדו אותנו בלחם וריבה, וההורים שלי קיבלו תעודת עולה.
מתוך:
סיפורו של סבי יעקב קמרי
סבתא שושנה מצד אמא התחתנה בגיל חמש עשרה עם סבא מקדשי, סבא היה מוהל ידוע מאוד ונולדו להם שלוש בנות (סבתי הולידה את הבת הבכורה בגיל שמונה עשרה).
מתוך:
סיפורה של סבתא שושנה
כשהרכבת עצרה, לזמן קצר אחותי הגדולה רצה להביא לנו טיפת מים, תוך כדי סיכון חייה.
מתוך:
החורף שלא נשכח
סבתא רבה דורה עלתה ארצה ב-1990. הודות לה אנחנו זכינו לחיות בארץ הקודש – ארץ ישראל.
מתוך:
מה מסתתר מתחת לשטיח
חזרנו הביתה ואז פתאום ראינו שכל הדירה מלאה באוכל , ספות, תנור, כיסאות ,שולחן ועוד, ואז גילנו שהם אלו שעזרו לנו.
מתוך:
חיים חדשים
אני זוכרת שאימא שלי הייתה בהריון עם האח הכי קטן שלי ששמו רונן
"אין לי ארץ אחרת גם עם אדמתי בוערת"
כשהבית של סבתי נהרס היא לא עברה למקום אחר והיא לא ויתרה
מתוך:
מלחמת לבנון השניה
אני שחקתי טניס הרבה מאוד שנים, ולפעמים אני עושה זאת גם היום. "טניס זה החיים הקטנים במגרש
מתוך:
החיים של סבא
נורית הייתה האחות הקטנה, שתמיד דאגתי לה, מכיוון שאמי עבדה. עזרתי לקחת אותה בבוקר לגן, וכשחזרתי מבית הספר, הייתי גם מוציאה אותה מהגן ומביאה אותה הביתה.
מתוך:
חייה של סבתא רחלי
אני נולדתי בתאריך בו נולד המלך מרוקו, חסן השני ובגיל עשר זכיתי במתנה לבקר בארמון
"בשבי, שאתה נמצא במצוקה, חוזרים לטפל בדברים הכי בסיסיים של החיים.
מתוך:
השבי בסוריה
מה שהיה היה" - גם אם קרה משהו לא נעים, צריך להמשיך הלאה
סייג לחוכמה שתיקה" - אם אין לך משהו חכם לומר, עדיף שלא תאמר