מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בשנת 1973 השלטונות אפשרו לי, ולאבי לעלות ארצה. הרגשתי מעולה, כי ציפיתי לרגע בו אעלה לישראל, אך נפרדנו מהמשפחה בכאב.
מתוך: העלייה מאוקראינה לארץ ישראל
מדי פעם יצאנו לטיולים עם בית הספר, לא השתתפתי בכל הטיולים, כי לעיתים להורי לא היה כסף לכך, ולעיתים הורי לא אפשרו לי, לצאת לטיול הכולל לינה מחוץ לבית
מתוך: סיפור ילדותה של סבתא קלודין
השם יצחק היה מאוד נפוץ, בכל בניין היו לפחות 4 אנשים עם השם יצחק ואז כשקראו להם לעלות הביתה, זה גרם לבלבול ומאז כולם קיבלו כינויים. סבא יצחק קיבל את השם "איצו
מתוך: מלחמת ההתשה מעיניו של סבא יצחק לייבל
בהמשך למדה לימודי ביולוגיה והתמחתה כלבורנטית. בתום לימודיה היא עבדה כלבורנטית בבית ספר, ובישיבת "אביר יעקב" בנהריה.
מתוך: סבתי ודרכה
כשאחיה הציע לסבתא נעמי לאחר הלחמה להישאר בצרפת, השיבה: "החלום שלי הרבה שנים היה לעלות לא"י וסוף סוף הוא מתגשם
מתוך: מסע בעקבות סבתא רבתא נעמי
בשל עבודתו ותרומתו, הוא קיבל מהרצל תמונה עם הקדשה, אשר מוקירה לו תודה על עבודתו הנאמנה. ההקדשה עברה מדור לדור ושמורה כעת במשפחה.
מתוך: סיפורו של זלמן לבונטין
תהיו יותר טובים מאיתנו, תגנו על המדינה ותביאו ילדים עם ערכים, יש לנו רק מדינה אחת וצריך לשמור עליה
מתוך: סיפור החיים של סבא רומן
היום יש לסבתא משפחה מאושרת, שלושה ילדים, ושנים עשר נכדים , והיא שמחה שעלתה לארץ ישראל. סבתא בקרה לפני כשנתיים במרוקו , ומאוד התרגשה לראות את ארץ הולדתה – מרוקו.
מתוך: העלייה ממרוקו לארץ ישראל
החיים היו מאוד שקטים אך היו גם לא קלים, כי לאבא לא הייתה עבודה תקופה ארוכה, והיינו עניים. בסוף הוא מצא עבודה בדייג.
מתוך: חיים בארץ בשנותיה הראשונות
מסקנה לחיים מפי סבא דן: "אל תתן לאירוע זמני להשפיע על מצב הרוח שלך
מתוך: סיפור השרפרף