כשאני עם סבתא ואנחנו משוחחות אני לומדת מכל מה שהיא אומרת ועושה.
מתוך:
ילדות בבית השיטה
התגברנו על הקשיים בארץ בזכות החינוך הנוקשה שחונכנו במרוקו.
ביום כיפור 1973 קיבלתי צו קריאת חירום ברדיו בשעה 14.00 להתייצב בנקודת האיסוף
בצבא שירתה בחיל המודיעין ובמהלך השירות הצבאי פרצה מלחמת יום הכיפורים.
מתוך:
המשפחה של סבתא אורית
המדריכים אמרו ביניהם: "איזה אנשים הביאו לישראל.." - ואני מאז כועס על זה
מתוך:
אסור לאבד תקווה
"הזיכרון המשמעותי מתקופת הילדות הוא תחושת השייכות והחברות"
מתוך:
משחקים של פעם
"חייך תמיד ותהיה בידך מתנת חיים להעניקה לאחרים" (רבי נחמן מברסלב).
"אני מעריכה את המקור שלי ואת התרומה הנפלאה שנוספה וממשיכה לתרום לחיי המשפחה שיצרתי"
מתוך:
גלגולה של משפחה
לעזוב את המעברה ולרכוש דירה בשיכון עולים, הפיחה תקווה והיוותה את המסד להצלחת ההתאקלמות בארץ.
"למדתי שלא הכל בחיים זה כסף, הכי חשוב זה מידות טובות!"
''אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ''
"אין ציונות בלי חקלאות"
מתוך:
רפת קוטין
לסבתא חשוב לשמור על המסורת.
מתוך:
טיולי סבתא
"האדם הוא תבנית נוף מולדתו"
מתוך:
סיפור משפחתי
אהבתי הכל והייתי ילדה מאושרת חוץ ממה שלא אהבתי, שזה הלימודים בבית הספר
מתוך:
השכונה של עמנואלה
"מעשים טובים וחברים נאמנים הם כמו כוחות משולבים - יחד הופכים את החיים למאושרים".
ילדותם של סבא וסבתא שונה לחלוטין מילדותי
מתוך:
סבא סבתא סיפור אהבה
במהלך הפעילות, המשתתפים שאינם בעלי צרכים מיוחדים מתבקשים להחסיר אחד מחמשת החושים, ולחוות על עצמם כיצד מתפקדים כשאחד החושים חסר
"לא יורקים מן הבאר שממנה אמורים לשתות"
מתוך:
ילדותו של סבא מרסל בצרפת
יום אחד הוחלט בציריך בבית הספר היהודי שיפסיקו ללמוד בו עברית כשפה, אלא רק במסגרת לימודי תורה
מתוך:
"לך לך מארצך וממולדתך…"
תלמדו מהילדים של פעם.
מתוך:
מעברת רחובות
כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו.
מתוך:
האומנות בחיי
"כשיש לך בעיה- דבר ראשון תגש לאמא"
מתוך:
האור שבחיי
אדם אמיץ הוא אינו זה שלא חש פחד, הוא זה הכובש את פחדיו.
מתוך:
סיפור אהבה מדמשק
סבא יעקב הקים את בית הכנסת האורתודוקסי הראשון בשכונה
מתוך:
סבתא שלי חלוצה
"האומנות עבורי הינה אוויר לנשימה, כל אבן שאני חושפת גורמת להתרגש מחדש"
מתוך:
"פרפר מאבן"
בתיכון הייתי היהודיה היחידה, אך לא הרגשתי זרה או אנטישמיות כלשהי.
מקורות ההשראה שלי הם בעיקר דמויות מחיי היום יום, זיכרונות ילדות ממרוקו ומאשקלון.
מתוך:
הדרך שלי לאומנות
"עיינו זיקקו מאושר ועיני נצצו" המשפט המדויק לאהבתנו הבלתי סופית שלי ושל דוד
מתוך:
חיי הפשוטים אך הטובים
אימא שלי הרגישה כבר בשנת 1935 שמסוכן ליהודים לחיות בדאנציג, היו שם כבר תהלוכות של הנאצים
מתוך:
סיפור העלייה של מרים חפץ