1943, השנת הבר המצווה, ליהודים לא ניתן היה לקיים שמחות ואירועים בציבור.
מתוך:
בר מצווה בסתר
"עזרה הדדית, אומץ לב וחברות הם הנותנים את הכוח לעמוד בתלאות, בעת מלחמה ובעת שלום."
מתוך:
היו זמנים…
הנחתי בוקר אחר בוקר תפילין
מתוך:
בשנת מות המלך עוזיהו
לפני התפילות, צריך להרים את יד שמאל, לגעת בראש, ולסיים כשהיד השמאלית קרובה ללב,
אני אוהבת אותך מאוד נכדי
אני רואה בזה שליחות עליונה עצם הנתינה לחברה ממלאת אותי בהרגשה עילאית.
"אנו צריכים לקבל את השונה"
הלן קלר ביקרה בגדרה, כשאני הייתי ילדה בבית הספר
אהבתי מאוד את הביקורים בירושלים וחוויות משם זכורות לי עד היום
גדולתן של המורות , שהן ידעו לכוון כל אחת לאפיקים שונים
מאוד התרגשתי מחג הפסח
בבנין העירייה ישבה הועדה של הגסטאפו, שהחליטה על גורל היהודים.
בשל מצבם הכלכלי הקשה שלחו אותו לבית יתומים
אני העדפתי לעלות לארץ ולהיות חלוץ בארץ ישראל .
מצאתי את הקבלה בה שילמתי לסוכנות היהודית, ואני שומר אותה
למרות הקשיים שהיו לנו כעולים חדשים,אני מתגעגעת לתקופה זו
מתוך:
נשלחנו לבית עולים בעתלית
אני בחרתי להישאר עם משפחתי האומנת הנוצרית.
היו גם אמירות כמו: "אנחנו אוהבים אתכם למרות שאתם יהודים".
השמיעו במטוס את השיר "הנה מה טוב"
היום כבר נולדו לנו נכדים ואני מרגישה שיש לנו שורשים אמתיים ועמוקים בארץ.
עסקי המשק לא הצליחו , היה קשה להתפרנס מחקלאות
בלי פנקס אדום אי אפשר היה לקבל עבודה
אני מאוד מקווה שלא יהיו עוד מלחמות שיהיה רק שלום ושכל החיילים יחזרו בשלום הביתה
כל הזמן, כל השנים, אמרתי עד שהילדים שלי יגדלו לא יהיו יותר מלחמות.
החלטתי להתנדב כדי לא לשבת שחיבוק ידיים.
ביפו,סביבנו גרו ערבים, היינו כמו משפחה גדולה אחת
הביטוי שאני הכי אוהב, בסוף יהיה טוב !
אבי התעקש לעלות לארץ ואמר שארץ ישראל היא הארץ היחידה של העם היהודי
זו היתה הפעם ראשונה שהם ראו מטוס וחשבו שזוהי "ציפור גדולה"
אני יכול להעיד, ישראל התפתחה יחסית במהירות רבה , היא משולה לגן עדן עלי אדמות.