המשפחה הייתה יושבת סביב השולחן ושרה שירי חג. היו אלו רגעים מיוחדים שאותם אזכור תמיד.
מתוך:
נס גדול היה שם
שמחתי שניתנה לי הזכות לשרת את המדינה והארץ ולהגן על יושביה מאויביה בכל התקופות
מתוך:
מארץ בבל לארץ ישראל
בשנת 1989, הייתה העלייה גדולה מרוסיה, אנחנו החלטנו לעלות לארץ.
מתוך:
בת העלייה הגדולה מרוסיה
אני בודדה, אבל יש לי חברים שמעודדים אותי.
מתוך:
בת העלייה הגדולה מרוסיה
בשואה העבירו אותי את כל משפחתי לטשקנט...חיינו בעוני, אך הנאצים לא הגיעו אלינו וניצלנו.
מתוך:
אהבה בלי מילים
פרנסתי את כל משפחתי: אחיותיי, אחי ואימי שנותרה אלמנה, וזה שימח אותי מאוד.
מתוך:
אהבה בלי מילים
למרות קשיי השפה, אנחנו חיים בהרמוניה מלאה... מקס הוא בעל למופת.
מתוך:
אהבה בלי מילים
הרב גורן הגיע לכותל עם ספר תורה, זה רגע המרגש מאוד בחיי
אני חושבת שהיום החיים טובים יותר מאשר בעבר.
לדעתי החיים טובים, אבל יחד עם זאת פעם היינו יותר צעירים לכן היה יותר טוב.
מתוך:
דורות של רופאים
במקום שבו גרו סבא וסבתא שלי, היו שולחים יהודים עשירים לכלא ומשם לעבודות כפייה בסיביר
מתוך:
מסע החיים של גלינה
בישראל יש אנשים נפלאים
מתוך:
מסע החיים של גלינה
ההתאקלמות והתיישבות היו מלווים בקשיים רבים, אך ב"ה היום יש לי משפחה אוהבת וחמה.
מתוך:
הפרידה העצובה מאבי היקר
היהודים התגוננו באמצעות קופסאות שימורים!
מתוך:
אף על פי כן – בני חורין
יונה זוכרת את ילדותה כחוויה של פחד
מתוך:
אף על פי כן – בני חורין
אמי לא חיכתה אפילו יום. כשהוכרז על גמר המלחמה, פילסה דרך בבלגן והחזירה אותנו הביתה
כל הילדים והנכדים בריאים ושלמים ברוך השם
הבנות גדלו והגיע הזמן לעלות לארץ ולא לחכות יותר
מתוך:
הערגה לארץ ישראל
דבר לא חסר ובכל זאת היתה ערגה לארץ ישראל
מתוך:
הערגה לארץ ישראל
הוריי עלו לארץ כשאמי היתה בחודש השמיני. כעבור חודש נולדתי אני, בחדרה
רצנו, בנות המשמרת לחדרנו להאזין לרדיו לקול אהרם מקהיר (סיפורי בדיות ושקרים)
מתוך:
סיפורו של דור
בשעה שישבתי ולמדתי למבחן בהיסטוריה התרחשה היסטוריה לפני עיניי
מתוך:
מסע התלאות
מלחמת יום הכיפורים השאירה בי חותמה ובבת אחת הפכתי מילדונת לבוגרת
מתוך:
מסע התלאות
חבל שלא הכרנו זו את זו אבל בזכות העבודה אני מכירה אותה ואת אישיותה
אני אוהבת מיליונים
בסוף החתונה נדחסנו תשעה אנשים באוטו קטן כדי לחסוך. היה צפוף
לקוות לטוב
מתוך:
שורשים וילדות
אהבת ארץ ישראל
מתוך:
עולים ובונים
במשך הזמן התרגלנו לצורת החיים השיתופית ואפילו נהנינו ממנה
שמתי חול על לחם ואמרתי לאמי - אוכל חול אבל למוסד - אני לא חוזרת!