לשתף את הידע שלנו והכי חשוב ללמוד על ההיסטוריה הפרטית שלנו ושל המדינה.
לשמור ולשמר את המסורת לדורי דורות
הדבר שהכי הרבה גורם לי לעונג זה המפגש המשפחתי והבילוי עם הנכדים שלי
בר המצווה שלי היה אמור להתקיים חודש לאחר הכרזת הקמת המדינה, הוחלט שהאירוע ידחה בשנה
אין דבר העומד בפני הרצון (לעלות לארץ)
צריך להאמין בחלום ואז יתגשם
למרות העבודה הקשה לא הייתי משנה את בחירתי.
רצנו אחרי אוטו קרח וחיכינו שתיפול לו חתיכה נוכל למצוץ זה היה הארטיק אז .
מתוך:
ילדותי בנס ציונה
שנה לאחר שאני ובעלי עלינו לארץ התחתנו וכל המשפחה שלי ושלו הכינו אוכל לאורחים.
מתוך:
המסע מקזבלנקה לארץ ישראל
האני המאמין שלי הוא לעבוד בחריצות ולחיות באיכות חיים
בעקבות השואה קבלתי הרבה מאוד כוחות והבנתי שעתידי ועתיד משפחתי תלוי בעבודה קשה.
mieux vaut faire envie que pitie - עדיף שיקנאו בך ולא ירחמו עלייך.
מתוך:
זכרונות של סבתא
החלטת האו"ם מ- כ"ט בנובמבר
הספר הראשון שקראתי בעברית נכתב על ידי ימימה צרנובי'ץ
כבוד הדדי ששוני בין בני אדם אינו מצב הדורש תיקון ,אלא הוא המעשיר את חיינו
"שם או שאתה יהודי או שאתה גרמני"
חודש לאחר מכן שוב היינו צריכים לעזוב את המקום מפני ששמענו את קולות המלחמה מתקרבים
מתוך:
הבריחה לקולחוז
"סוף סוף אחרי שנים רבות אני כבר לא לבד..."
אנחנו מאושרים לחיות במדינת ישראל
אדם ללא עבר הוא אדם ללא עתיד
יום הקמת המדינה זכור לי עד היום, האנשים צוהלים ורוקדים ללא מנוחה.
מתוך:
חיי בארץ אהבתי
גם אם קשה תמיד לשמור על אופטימיות
"לא משנה מה אומרים לך, מילים ורעיונות יכולים לשנות את העולם " רובין וויליאמס
שם משפחתי לפני נישואיי היה הופנונג פירוש המילה באידיש "תקווה".
"סבא הגשים את המילה חברות"
"לא ידעתי שחיי ישתנו מרגע זה"
מתוך:
ילדה עולה לישראל
אני זוכרת שכל בית שהיינו מבקשים ממנו עזרה היה שואל אותנו "אתם עדיין חיים?"
"האומנות בשבילי היא שמחה , חופש, רגיעה ומעבר לעולם אחר "
" לימדו אותנו שאנחנו צריכים לעזוב הכל ולבוא לארץ ישראל להקים מדינה"
"כל אחד רואה בעיניים אחרות ומפרש אחרת את היצירה ויש לה חיים משל עצמה".
מתוך:
פגישה עם העבר