כששאלו אותנו כמה חדרים יש בבית, ענינו בחצי קריצה: "יש חדר שינה, שירותים, אמבטיה ופסנתר
למרות שחיינו חיים צנועים, הרגשנו שיש לנו הכל
עם סיום הלימודים בתואר אדריכל התחתנו, ואז התחילה בשבילנו המלחמה האמיתית, מלחמת הקיום
בין כלי האוכל שהגיעו הייתה מערכת כלים מהודרת ל-24 סועדים. ה"סרוויס", כל הפריטים צבעם לבן וכולם מצוירים ביד אמן בעיטורים כחולים של עלים ושל בצלצלים פורחים
O mundo é cheio de pessoas estúpidas (העולם מלא באנשים טיפשים)
היינו אני, קלרה, מזוודה קטנה עם מעט בגדים ותיק קטן עם מחברת וצבעים. שתי ילדות מבוהלות כאשר השפה שבה תקשרנו הייתה ערבית ופרסית בלבד
כחודש לפני אירועי ליל הבדולח, סבתא עלתה לפלסתינה והגיעה עם משפחתה לעיר הנמל חיפה
המכונית נשרטה ונמעכה מהבטונדות בכניסה לבסיס ואימא שלי ראתה את סבא במראה הצדדית מבועת. הוא יצא מהמכונית שלו, חייך ואמר: "זה רק פח
היום יש להוריי 6 נכדים ו-15 נינים, ועוד ידינו נטויה - זהו ניצחונם של יהודית ובינם גוטרייך, בארץ ישראל
החוקים המדכאים שהוגבלו את חופש התנועה ורדיפת היהודים הגיעו גם לסלובקיה. כשהגרמנים כבשו את המדינה, החלו לגרש יהודים למקומות בלתי נודעים. חבר טוב של אבי, שעבד במשטרה, הזהיר אותנו, וברחנו להונגריה
התמדה במטרה, לא לוותר על הרצונות החיובים שלך להישגים ולהתגבר על הקשיים
מתוך:
התמדה – רחל בראמי
בבית, סבא וסבתא דיברו ביידיש, וההורים דיברו רומנית. אבי לימד את אמי עברית ולאט לאט עברנו לדבר בשפה העברית
כשחגי היה בן חצי שנה פרצה מלחמת יום הכיפורים, וזו הייתה תקופה קשה של שהייה במקלטים וחרדה. לאחר סיום המלחמה, המשכנו בחיינו, וגידלנו את ילדינו באהבה ובמסירות
ד"ר חזי שוטלנד הוא ממש איש אשכולות: הוא טוב ברפואה, טוב בספורט, טוב בנתינה לחברה
איש־בער לא ידע וכסיל לא־יבין את־זאת
אני מתגעגעת למנגינות
לא בגלל הכוח רק בגלל הרוח הנושבת בגבי
יש לי זיכרונות וחוויות מחיי החברה והלימודים שהיו חלק בלתי נפרד מהחיים בים המלח
גם גנן ממין זכר הצליח, ובגדול
לימדתי את הילדים שלנו לכבד אנשים ולעזור למי שצריך, ללא הבדל, והם משתדלים לעזור ואף להתנדב למען החברה
מתוך:
הדרך שלנו
הבנתי שאם הם לבושים כך גם בחום, הם בוודאי מאוד מסורים למה שהם עושים וזה חשוב להם
מתוך:
ילדות בעיר דטרויט
כמה מכתבים יש באגרות קודש? ואני נפלתי בדיוק במכתב שהרבי כתב בתאריך הלידה שלי!
הגן של אבי היה גן מיוחד בזה שבניגוד לרוב הגנים שאני מכירה, הילדים שמחו להיכנס והיו עצובים לצאת
כשאתה מכבד את חברך - אתה מוסיף כבוד לעצמך.
חסד לא עולה כלום אבל אומר הכל.
מה שהיה מיוחד במטולה הוא שהיו להם תקליטים של להקת החיפושיות. בארץ כמעט לא הכירו אותם אז, כי זה לא היה חינוכי, אבל היא ואחיה הכירו אותם היטב
לכל ענן יש בטנה כסופה
נצלו את היום
לאימא שלי קראו קלארה והיא הייתה תופרת. לאבא שלי קראו ברל דב והוא עבד במפעל, הם הכירו מיד אחרי השואה
אני לומד מהסיפור של אבי ללכת אחרי החלומות שלי ולא לוותר אף פעם!
מתוך:
בית הכנסת של סבא אליהו