חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ארלוזור לב
ארלוזור (זוריק) לב (17 בספטמבר 1933, כפר ביל"ו - 9 באוקטובר 1973) היה טייס קרב ומפקד בחיל האוויר. שימש כמפקד בסיס רמת דוד כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, שבמהלכה נהרג בהתרסקות מטוסו. (ויקיפדיה)
מתוך: אהבה ממבט ראשון – סבא קלמן וסבתא שרה
ארלוזורוב
ד"ר חיים אַרלוֹזוֹרוֹב (23 בפברואר 1899 17 ביוני 1933) היה מדינאי וכלכלן, מראשי תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. הוא נרצח בחוף תל אביב.
מתוך: בית חינוך ארלוזרוב
ארם נהריים
ארם נהריים הוא שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון סוריה ליד גבול טורקיה. האזור של פְּתוֹר וכרכמיש על נהר פרת וחרן על נהר בליח עד נהר חבור. וזה במערב ארץ אשור הנמצאת באזור נינוה בצפון עיראק. הצירוף מופיע בתנ"ך חמש פעמים, ומזוהה בספר בראשית כארץ מוצאו של אברהם. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא דניאל – שליח ציבור
ארם צובא
ממלכה ארמית בצפון הארץ, שגבלה עם חמת (ממלכת תועי - שמואל ב ח, ט) בצפון, ועם ארם דמשק בדרום, עם מול הלבנון במערב, ועם מדבר סוריה במזרח. (אנציקלופדיה יהודית דעת)
מתוך: הזכרונות מהעבר של סבי יצחק סוויד
ארמון גרף פוטוצקי
הארמון של הגרף פוטוצקי בעיר לאנצוט שבפולין. הגרף פוטוצקי כונה גם "מגן היהודים". הוא היה גוי ממשפחת אצולה ואמידה, וארמונו בתקופת השואה היה בעיר לאנצוט, מקום מגוריו של סבא רבא. הגרף פוטוצקי הגיע אז להסכם עם היטלר שהארמון שלו לא יופצץ על ידי הגרמנים וכך היה. הארמון שלו גבל בבית הכנסת של העיר לאנצוט.  בזכות ההסכם בין גרף פוטוצקי להיטלר, הארמון שלו וגם בית הכנסת היהודי שהיה סמוך לו לא נפגעו במלחמה.
מתוך: כוסית היין של משפחת קסטכר
ארמון הנציב
ארמון הנְציב הוא מבנה שלטון שהוקם בירושלים בתקופת המנדט הבריטי לשמש כמקום מגוריו ולשכתו של הנציב העליון הבריטי. בפי שלטונות המנדט נקרא המבנה "בית הממשלה". מתחם ארמון הנציב נמצא על פסגת הר אצל, הידוע גם בשמות "ג'בל מוכאבר", "הר העצה הרעה", ו"רכס ארמון הנציב". רכס ההר צופה מדרום⁻מזרח על העיר העתיקה. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותי בירושלים – דן קליין
ארמון ורסאי
ארמון ורסאי (בצרפתית: Château de Versailles) היה ארמונם העיקרי של מלכי צרפת בשלהי המאה ה-17 ובמאה ה-18. נמצא בוורסאי שבצרפת..
מתוך: העליות של סבתא מרים לישראל
ארמיה
ארמייה (או מחנה) היא אחת היחידות הצבאיות הגדולות ביותר, השנייה לאחר קבוצת ארמיות. היא קיימת בדרך כלל בצבאות של מדינות גדולות/מעצמות, או במדינות קטנות יותר בתקופות מלחמה (דוגמת שתי מלחמות העולם במאה ה-20, מלחמת איראן–עיראק ועוד). הארמייה כפופה בדרך כלל ישירות למטה הכללי של הצבא, או לפיקוד של זירת לחימה. (ויקיפדיה)
מתוך: החיים בצל המלחמה – דוד אטלס
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה.
מתוך: סיפור חיי
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בתקופה הקדומה הייתה הארמית שפה רווחת: במזרח התיכון ובמרכז אסיה, בעיקר בארצות: אשור, פרס, בבל, סוריה וארץ ישראל; והיא הייתה שפת הדיבור: בארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה. היא שייכת למשפחת השפות השמיות הצפון מערביות. עולי בבל בתקופת בית שני הביאו אתם לארץ ישראל את השפה הזו, שהייתה אז הלינגואה פרנקה (השפה הרווחת) של האימפריה הפרסית. הארמית שימשה גם בכתבי קודש יהודיים, כגון ספר עזרא וספר דניאל בתנ"ך, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי וארמית מאוחרת בספר הזוהר.
מתוך: הילדה שגדלה ועלתה לארץ יתומה
ארמית
ארָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה. (ויקיפדיה)
מתוך: זיכרונות מתוקים מבית אימא
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה. עולי בבל בתקופת בית שני הביאו אתם לארץ ישראל את השפה הזו, שהייתה אז הלינגואה פרנקה (השפה הרווחת) של האימפריה הפרסית. הארמית שימשה גם בכתבי קודש יהודיים, כגון ספר עזרא וספר דניאל בתנ"ך, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי וארמית מאוחרת בספר הזוהר. מובאות בארמית קיימות גם במשנה. ויקיפדיה
מתוך: העליה מאזרביגאן לישראל
ארמני
בגלל השיער והשפם הג'ינג'ים שהיו לו, והזכירו לחבריו מראה של בן העם הארמני..
מתוך: סבא משה רגב בפלמ"ח