חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תקופת צנע
בשנת 1949 היה צנע מאוד גדול שכל משפחה קיבלה קילוגרם 1 סוכר וקילו גרם 1 קמח ובקבוק שמן ומרגרינה 1 ועוף אחד למשפחה ועם זה היינו צריכים להסתדר משפחה אחת לשבוע.
מתוך: העלייה ממזרח ומערב ומה שביניהם
תקופת צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. ויקיפדיה
מתוך: סבתי שרה- סיפורים בחייה
תקופת צנע
כשאין למדינה כסף והרבה מובטלים, אז מצמצמים את ההוצאות. כל משפחה קיבלה מוצרי מזון בסיסיים בלבד בשביל להתקיים ובלי מותרות.
מתוך: החיים בתימן והחיים בארץ ישראל
תקופת צנע
בין השנים 1949 עד 1959, במשך עשור, מדינת ישראל הייתה תחת "מדיניות הקיצוב", מדיניות ניהול משאבים שלא דומה לשום דבר אחר בכלכלה כמו שאנחנו מכירים אותה היום – התקופה ידועה היום כתקופת הצנע.
מתוך: שורשי המשפחה מסיפורי סבתא רבתא
תקופת צנע
הַכְנָסוֹת המְדִינָה לֹא הִסְפִּיקוּ לְכָסוֹת אֶת ההוֹצָאוֹת הנִדְרַשׁוֹת, וְנוֹצַר מַצָּב כַּלְכָּלִי קָשֶׁה בּמְדִינָה הצְעִירָה, וְגַּם הָיָה מַחְסוֹר בְּמָזוֹן. כְּדֵי להִתְגַּבֵּר עַל המַצָּב הקָשֶׁה, הוֹדִיעַ רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה , דָוִד בֵּן גוּרְיוֹן, עַל הַנְהָגָת מִשְׁטָר צֶנַע. לְפִיו, יְחוּלְקוּ מוּצָרִים בְּכַּמּוּת מוּגְבֶּלֶּת וְשָׁוָה לְכֹל תּוֹשָׁב.
מתוך: סבתא צפורה ברנר עובדת מצטיינת
תקופת צנע
אחרי מלחמת השחרור המדינה קיבלה עצמאות, המצב בארץ היה קשה בעקבות העלייה הגדולה מכל קצוות תבל הגיעו עולים רבים והיה צריך לכלכל משפחות מרובות ילדים. לכן כל משפחה קיבלה תלושי מזון אל פי מספר הנפשות בבית כדי לקנות מוצרי מזון בסיסיים. המשפחה קיבלה פנקס אישי לפי קצבה קבועה . לכן חשוב היום להגיד תודה על מה שיש לנו .
מתוך: ארץ זבת חלב ודבש
תקופת צנע:
תקופת הצנע הייתה בישראל בין השנים 1949–1959. מטרתה של תקופת צנע זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
מתוך: ההתמודדות עם השואה בביתי
תקופת קום המדינה
בעקבות החלטת האו"ם בדבר חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - יהודית וערבית - פרצו מהומות בכל הארץ, שהפכו במהרה למלחמת העצמאות. ב-14 במאי 1948 (ה' באייר התש"ח) (יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל) קרא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות את מגילת העצמאות והכריז על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה. הסורים, הלבנונים והעיראקים פלשו מצפון, הסורים נבלמו בדגניה, העיראקים לא הצליחו במאמציהם לחצות את נהר הירדן ונבלמו על הגבול, הלבנונים נבלמו גם הם על הגבול. ממזרח פלש הלגיון הירדני, הוא כבש את ירושלים המזרחית וניתק את העיר המערבית - ירושלים הייתה נצורה. יחידות ההגנה הצליחו לבלום את המצרים באזור איסדוד ויחידות האצ"ל בלמו את המצרים באזור רמת רחל. בתחילת יוני הכריז האו"ם על הפסקת אש למשך חודש ימים, בזמן הפסקת האש הקימה המדינה את צבא הגנה לישראל. לאחר הפסקת האש הייתה ידו של צה"ל על העליונה והוא לקח יוזמה התקפית ולאחר חודשים ארוכים של לחימה הוכרזה ב-1949 הפסקת האש. במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נקבעו קווי שביתת נשק, הקו הירוק, שהפכו להיות למעשה גבולות זמניים של המדינה.
מתוך: ניגון ההצלה
תקיעה
התקיעה נשמעת כקול ארוך ללא הפסקה (כמו טוווווווווו)
מתוך: גלגולו של שופר
תקיפת מטוס טופולב עיראקי בישראל
אירוע בו מטוס טופולב 16 עיראקי חדר לשטח ישראל ב-6 ביוני 1967, יומה השני של מלחמת ששת הימים, הפציץ את נתניה, מנחת מגידו ואת שדה התעופה הצבאי רמת דוד. המטוס הופל על ידי הכוחות הישראליים, אך התרסק על בסיס צה"ל, וכתוצאה מההתרסקות נהרגו 14 חיילי צה"ל וכן צוות המטוס העיראקי.
מתוך: רפי הותקף על ידי מטוס "טופולוב" עיראקי