תקופת הצנע - 1949-1952
לאחר הכרזת המדינה עולים רבים הגיעו ארצה ומספר התושבים בארץ הוכפל. היה צורך להשקיע בפיתוח המדינה וההכנסות לא הספיקו. נוצר מצב כלכלי קשה, היה מחסור במזון, מוצרי הלבשה והנעלה. כדי להתגבר על המצב הקשה הודיע ראש הממשלה דויד בן גוריון על הנהגת משטר הצנע לפיו יחולקו מוצרים בכמות מוגבלת ושווה לכל תושב. את המוצרים ניתן היה לרכוש תמורת תלושים שהוקצבו לכל תושב. האחריות לביצוע הוטלה על השר דב יוסף.
תקופת הצנע בישראל
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע בישראל
מדיניות הצנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ.
תקופת הצנע בישראל
מדיניות הצנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ
תקופת הצנע בישראל
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. (ויקיפדיה)
מתוך:
סבתא אתי מספרת לשירה
תקופת הצנע מדיניות התקצוב
תקופה שבה היה מחסור במזון, כל משפחה קיבלה מוצרי מזון בסיסיים תמורת תלושים שחולקו לה. "מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ".
מתוך:
עלייה והתיישבות
תקופת הצנע –
מ- 1949 עד 1959 מדיניות קיצוב מזון שהונהגה בישראל. עולים רבים הגיעו למדינה ומשפר תושביה הוכפל. כדי להתבגר על המצב הקשה חולקו מוצרים בכמות מוגבלת ושווה לכל תושב.
מתוך:
להיות בת של ניצולי שואה
תקופת הצנע, קרב מיתלה
תקופת הצנע- מדינה צעירה קולטת עולים רבים ופליטים, ונאלצה לספק לאוכלוסיה אוכל תשתיות ופרנסה. בשל העובדה שלא היה כלום במדינה, שר האוצר דאז דוב עוז קבע חוקים שנקראו צנע, ואנשים קנו בתלושים וכך זה צימצם את הצריכה.
קרב המיתלה- בשנת 56 צה"ל בראשית דרכו נלחם בסיני נגד מצרים.
מתוך:
תקופת הצנע בישראל
תקופת הקומוניסטים
היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם (כלומר למדינה). לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור (לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה). מלבד לגישה הכלכלית, היה גם אסור להאמין באלוהים ולכן היהודים היו נרדפים.
מתוך:
סבטלנה לישראל
תקופת מלחמת יום הכיפורים והשלום עם מצרים
התקופה אופיינה במהלך מאוד מיוחד בהיסטוריה, שבה מנהיג ערבי של מדינה ערבית גדולה הסכים לכרות ברית שלום עם ישראל ובהמשך הופיע ונאם בכנסת ישראל ובעקבות זאת נכתב הסכם השלום.
מתוך:
מלחמה ושלום
תקופת צנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת צנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959,
תקופת צנע
תקופת הצנע הוא כינויו של העשור הראשון למדינת ישראל, בו יושמה תוכנית הצנע.
תוכנית זו נהגתה ב 1949 בנסיון להתמודד עם המוני העולים מצד אחד (אוכלוסיית המדינה הוכפלה בין השנים 1949-1951) ודלות המשאבים (=כסף) של המדינה הצעירה, מצד שני.
מתוך:
תקופת הילדות כתקופה מהנה
תקופת צנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע .
תקופת צנע
תקופה שבה לא היה כסף לאנשים ולא היו אפשרויות אז חילקו תלושים לקניית ביצים וקמח.
תקופת צנע
בין השנים 1949-1959 נקטה מדינת ישראל במדיניות כלכלית שבה הקציבה לאזרחים תקציב מוגבל לרכישת מוצרים בסיסיים.
תקופת צנע
תקופה של צימצום והקצבת מצרכים
מתוך:
ילדות ישראלית ברמת גן
תקופת צנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהגבלת הרכישה של מזון, בגדים ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
תקופת צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות.
מתוך:
אהבת הארץ