תקופת הצנע
בשנות ה-50 הונהגה תקופת הצנע בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
הילד שאמצנו לליבנו …
תקופת הצנע
תקופה שבה הייתה הקצבה במוצרי יסוד.
מתוך:
ילדותי
תקופת הצנע
תקופה בה היה קושי כלכלי בארץ. "במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך".
מתוך:
מקיבוץ לקיבוץ
תקופת הצנע
הַכְנָסוֹת המְדִינָה לֹא הִסְפִּיקוּ לְכָסוֹת אֶת ההוֹצָאוֹת הנִדְרַשׁוֹת, וְנוֹצַר מַצָּב כַּלְכָּלִי קָשֶׁה
במדינה הצעירה, וגם היה מחסור במזון.
כְּדֵי להִתְגַּבֵּר עַל המַצָּב הקָשֶׁה, הוֹדִיעַ רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה , דָוִד בֵּן גוּרְיוֹן, עַל הַנְהָגָת "מִשְׁטָר צֶנַע".
לְפִיו, יְחוּלְקוּ מוּצָרִים בְּכַּמּוּת מוּגְבֶּלֶּת וְשָׁוָה לְכֹל תּוֹשָׁב
מתוך:
איך הכל התחיל?
תקופת הצנע
התקופה שבמהלך מלחמת השחרור ואחריה היה מחסור חמור של מצרכי יסוד כגון: סוכר, שמן, ביצים, קמח, ועוד שאר מצרכים חיוניים שחולקו בקצבה כנגד תלושים שנתנו לכל משפחה לפי מס האנשים המבוגרים במשפחה והילדים.
מתוך:
אלה הם חיי
תקופת הצנע
במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מיסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך. ויקיפדיה
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
תקופת הצנע
תקופת הצנע
תקופה שבין השנים 1948 עד 1959 שבה היה משטר חלוקה של תלושי מזון לכל משפחה בצניעות רבה
מתוך:
מחצב לרבדים
תקופת הצנע
כינוי למדיניות קיצוב כלכלי שהייתה נהוגה בישראל בין השנים 1949-1959, במהלכה היה מחסור באוכל ומצרכים שונים אשר הוקצבו על ידי תלושים לכל אזרח. (ויקיפדיה)
מתוך:
סבא אורי מגלה מעברו
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ.
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
תקופת הצנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים.
מתוך:
המשפחה שלי
תקופת הצנע (מדיניות הקיצוב)
מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע, מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע (מדיניות הקיצוב)
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון). מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע -
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה.
תקופת הצנע -
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. (ויקיפדיה).
תקופת הצנע - 1949-1952
לאחר הכרזת המדינה עולים רבים הגיעו ארצה ומספר התושבים בארץ הוכפל. היה צורך להשקיע בפיתוח המדינה וההכנסות לא הספיקו. נוצר מצב כלכלי קשה, היה מחסור במזון, מוצרי הלבשה והנעלה. כדי להתגבר על המצב הקשה הודיע ראש הממשלה דויד בן גוריון על הנהגת משטר הצנע לפיו יחולקו מוצרים בכמות מוגבלת ושווה לכל תושב. את המוצרים ניתן היה לרכוש תמורת תלושים שהוקצבו לכל תושב. האחריות לביצוע הוטלה על השר דב יוסף.
תקופת הצנע בישראל
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע בישראל
מדיניות הצנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ.
תקופת הצנע בישראל
מדיניות הצנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ