תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 19491959 וזכתה לכינוי תקופת הצנע. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
חסד ללא תמורה
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון (ויקיפדיה).
תקופת הצנע
בתקופת הקמת המדינה, בגלל חוסר באמצעים הקציבו לאנשים אוכל בסיסי באמצעות תלושים: לחם, מרגרינה, חלב, קמח וכו' חולקו על פי הקצבה.
מתוך:
אנחנו חלק מהסיפור
תקופת הצנע
תקופה בה חיו בצניעות, חיו בצמצום והיו חסרים להם דברים רבים. כגון: במקום ביצים אכלו אבקת ביצים.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה).
את החידוש צֶנַע (ואת הפועל צִנַּע) טבע המילונאי ראובן אלקלעי ב-1939, בהיותו מתרגם שעבד בשירות השלטונות.
מתוך:
אקונומיה בתקופת הצנע
תקופת הצנע
תקופה של מחסור במדינת ישראל, בתקופה זו המשפחות היו מקבלות מנות קצובות של מזון.
תקופת הצנע
התקופה שלא היו מצרכי מזון בשפע וחילקו תלושים לקבלת הצנע (מצרכי יסוד בסיסיים)
מתוך:
הייתה לנו ילדות שמחה
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך:
זו ילדותי השניה
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע - מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). (ויקיפדיה)
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. (ויקיפדיה)מחסור במזון, בגדים, חיתולים לתינוקות וכו. לאחר קום המדינה ובשנה שבה נולדתי [1951] היה מחסור רב בכל הדברים בארץ ובירושלים בפרט.
מתוך:
מחלומות ילדות למציאות
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון). מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע
תקופת משטר הצנע (1949-1959). תכנית הצנע הופעלה ע"י משרד האספקה והקיצוב שבראשו עמד ד"ר דב יוסף. המשמעות היתה קיצוב קפדני במזון, בהלבשה ובשאר המצרכים החיוניים. (מתוך הספריה הדיגיטלית של מט"ח)
מתוך:
עלייתי לישראל
תקופת הצנע
תקופת העוני של 1949-1952
תקופת הצנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מיסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך.(ויקיפדיה)
תקופת הצנע
תקופה בה היה קיצוב במזון עקב האוכלוסיה שגדלה בתקופת העליות. המזון הקיים חולק על ידי שוברים באופן שווה בין התושבים באוכלוסיה.
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך:
היציאה מרוסיה לכפר חב"ד
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע.
מתוך:
ילדות ביפו והגשמה
תקופת הצנע
עם קום המדינה, לאחר מלחמת העצמאות, עלו לישראל, המדינה החדשה עולים רבים מארצות ערב ופליטי השואה מאירופה. אוכלוסיית המדינה, כמעט והכפילה את עצמה. מכיוון שהיה מחסור במזון ובמגורים עבור האוכלוסייה הגדלה החליטו לעשות משטר של קיצוב במזון ובגדים. כל משפחה קיבלה תלושים לקניית מזון ובגדים, כדי שחס וחלילה לא יהיה רעב ולכל אחד יהיה מקום מגורים.
מתוך:
כיצד עיצבתי את חיי