מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תקופת הצנע
הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959 מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
מתוך: הילדות של העבר
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. מתוך: ויקיפדיה
מתוך: ילדותי עם הקמת מדינת ישראל
תקופת הצנע
בתקופת הצנע היה מחסור במזון והיינו קונים מזון רק באמצעות תלושים שסופקו לנו על ידי הממשלה לפי גודל המשפחה.
מתוך: זכרונות סבא בנצי
תקופת הצנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון,
מתוך: מסע בעקבות העבר
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון.
מתוך: סיפורה של סבתי רחל נחום
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי "תקופת הצנע" (ביטוי המתאר תקופת צמצום בתחום המזון). כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך: משנות החמישים ועד היום
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
מתוך: תניה ינאי החיים בצל המלחמות
תקופת הצנע
מדיניות צנע קיצונית הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות בתקופת הצנע – סבתא רבקה ידוב
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות בתקופת הצנע
תקופת הצנע
זו תכנית כלכלית שיושמה בישראל בשנותיה הראשונות בניסיון להתמודד עם המוני העולים מצד אחד (אוכלוסיית המדינה הוכפלה בין השנים 1949 -1951 (ודלות המשאבים של המדינה הצעירה, מצד שני. במסגרתה הונהגה שיטת קיצוב לשורה של מצרכים חיוניים. כל בית אב קיבל פנקס נקודות, שהקנה לו זכאות לרכוש מוצרי יסוד כגון שמן, סוכר ומרגרינה. ביולי 1950 הונהגה השיטה מאוחר יותר גם במוצרי ביגוד, הנעלה וכלי בית. מחיריהם של המוצרים היו נמוכים ואחידים ועל בתי העסק נאסר למכור מוצרים מעבר להקצבה. חלוקת פנקסי נקודות נעשתה על בסיס יומי, ומול משרדי החלוקה השתרכו תורים ארוכים.
מתוך: סבתא תמי קליין על ילדות בקריות
תקופת הצנע
מדיניות צנע (צמצום, הפחתה) הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה.
מתוך: החלוצה מקריית גת
תקופת הצנע
בשנות ה-50 היתה תקופה שבה היה צמצום הוצאות התושבים וכל אחד קבל קצבה למחיה.
מתוך: ירושלים שלי
תקופת הצנע
תקופת משטר הצנע הייתה בין השנים 1949-1959 . תכנית הצנע בישראל הופעלה ע"י משרד האספקה והקיצוב שבראשו עמד ד"ר דב יוסף. המשמעות הייתה קיצוב קפדני במזון, בהלבשה ובשאר המצרכים החיוניים, והטלת עונשים חמורים על ספסרות, וכן על הפקעת שערים ומסחר בשוק השחור.
מתוך: העיניים הכחולות של סבא
תקופת הצנע
תקופה של חיים בצניעות בה ניתנה לכל משפחה כרטיס ובו היו נקודות לקחת מוצרי מזון לפי מספר הנפשות
מתוך: סיפורה של סבתא אורה
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון.
מתוך: סבתא צפי כספי
תקופת הצנע
שנות ה-50 המוקדמות, לא היה אוכל לכל תושבי המדינה והיה צריך לחלק פנקסים ולקצוב את האוכל שנותנים לכל בן אדם.
מתוך: העלייה של חנה דותן
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון). מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות בתקופת הצנע
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959. בשל מצב כלכלי קשה בארץ הממשלה החליטה להפעיל מדיניות של קיצוב במוצרי מזון וצריכה בסיסית (לבוש, ריהוט וכדומה). התכנית הכלכלית שהציע השר דב יוסף בשנת 1949 התבססה על הקצבת מזון המכיל כ-2,800 קלוריות לאדם ליום. בחודשי מאי ויוני חולקו פנקסי תלושים, ובאמצעותם היה אפשר לרכוש מנות מזון.
מתוך: עלייה וחיים במעברה
תקופת הצנע
השנים הראשונות לאחר הקמת המדינה כאשר היו חסרים מוצרים ואפילו מזון חולק בתלושים.
מתוך: יומני חיים