תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך:
זכרונותיה של מרצ'ליקה
תקופת הצנע
תקופה שבה הוקצבו לכל משפחה מס' פריטי מזון
מתוך:
הבריחה מירושלים במצור
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. בתקופה זו נהגו בצמצום רב וקיבלו מהמדינה תלושים לקניית מזון.
מתוך:
ספר הבישול של סבתא
תקופת הצנע
כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
תקופת הצנע
תקופה קשה שבא לא היה מספיק מזון במדינה ואנשים היו מקבלים מזון בצימצום והקצבה
לפי גודל משפחה .
מתוך:
מתקופת הצנע לשרות בקבע
תקופת הצנע
תקופת הצנע,היא התקופה בראשית המדינה כשהיה מחסור גדול במזון,ולכן הממשלה חילקה תלושי מזון לתושבים ,ורק איתם אפשר היה לקנות אוכל
מתוך:
מהקיבוץ לכפר
תקופת הצנע
תקופת הצנע היה ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
מתוך:
לא למלחמות ושכול
תקופת הצנע
היה בארץ מחסור במזון על מנת לקבל מזון חילקו תולשים. "מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ". ויקיפדיה
מתוך:
כשרוצים בסוף מצליחים
תקופת הצנע
תקופה בה היה מחסור באוכל והאזרחים קיבלו תלושים איתם יכלו לקבל מעט ביצים, חלב או עוף.
מתוך:
צעדת ארבעת הימים
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע.
מתוך:
מילד פשוט למורה משכיל
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי "תקופת הצנע". מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ.
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע
תקופה שבה היה קשה לחיות, היה בה עוני רב והיה קשה להשיג אוכל. במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך.
מתוך:
תם ולא נשלם
תקופת הצנע
ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בין השנים 1949–1959 מדינת ישראל הנהיגה את מדיניות הקיצוב, שבה נקבע הקצבת מזון יומית לנפש.
תקופת הצנע
תקופה קשה, חוסר במזון כול תושב היה מקבל כרטיסיה לחלוקת מוצרי מזון בסיסיים לדוגמה: לחם ביצים חלב סוכר עוף
תקופת הצנע
צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר הגבלת הרכישה של מזון, בגדים ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע
עם קום המדינה, כשכל העולים החדשים הגיעו לארץ היה מחסור באוכל בחינוך ובעוד דברים הכרחיים לחיי היומיום. החליטו לתת תלושים חודשיים שרק מהם אפשר לקנות, גם אם היה מספיק כסף לא היה אפשר לקנות בלי התלושים. משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, ריהוט לכל אזרח ובאופן שהבטיח צרכי יסוד לכל.
מתוך:
לפני העלייה ארצה
תקופת הצנע
תקופה בראשית הקמת המדינה בה היה מחסור במזון והחלוקה נעשתה בהקצבה
תקופת הצנע
כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון להחיל משטר של צנע. עיקרו, בשלב הראשון, היה קיצוב במוצרי המזון ובמצרכים בסיסיים, ולאחר מכן גם קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה.
המדינה הצעירה, שעמדה לקראת סיום עימות הדמים הקשה עם שכנותיה, החליטה לפתוח את שערי העלייה שהיו חסומים בימי הבריטים ולקבל המוני עולים, בעיקר פליטי שואה ויהודים מארצות ערב והאסלאם. רוב העולים באו ללא רכוש, והיה צורך לקיימם, לדאוג להם למזון, לביגוד, לפרנסה ולמגורים ולו ברמה המינימלית.