תקופת הצנע
תקופה בה הייתה בעיה קשה של מחסור במזון שהתקיימה בין השנים 1949-1959.
מתוך:
החיים בקיבוץ של פעם
תקופת הצנע
ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון
מתוך:
סיפורי סבתא רבקה
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע . מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים.
מתוך:
סיפורי ילדות של סבתא מזל
תקופת הצנע
תקופת הצנע - מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע.
תקופת הצנע
עשר שנים מתום מלחמת השחרור ואילך. מדיניות כלכלית שצמחה מתוקף הפער הגדול בין ההוצאות של המדינה בכל התחומים וההכנסות. על התושבים חלה הקצבה בתחום המזון ובתחום הביגוד. כל משפחה קבלה הקצבה בהתאם לנתוניה . את המזון ניתן היה לקנות רק במכולת השכונתית והתשלום היה בכסף ובתלושים. לכל מוצר היה נקוב מחיר ותמורה בנקודות
מתוך:
הלו הלו
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה
תקופת הצנע
כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון להחיל משטר של צנע. עיקרו, בשלב הראשון, היה קיצוב במוצרי המזון ובמצרכים בסיסיים, ולאחר מכן גם קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון, בגדים ומוצרי צריכה.
תקופת הצנע
זו תקופה בארץ ישראל שהייתה בין השנים 1949 - 1959 בה היה מחסור במזון.
מתוך:
סבתא וציפור הברזל
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון, בגדים ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע
תקופה בישראל שבה לא היה הרבה אוכל ומצרכים. למשפחות לא היה כסף למותרות.
מתוך:
מפולין לארץ ישראל
תקופת הצנע
תקופה בה היה צמצום במזון עקב מדיניות כלכלית בישראל
מתוך:
סיפור חיי – רינה פרדו
תקופת הצנע
עם הקמת הממשלה במרס 1949 החליט רה"מ דוד בן גוריון להקים משרד לאספקה וקיצוב. במאי 1949 אישרה הכנסת את תכנית הצנע של אותו משרד, במסגרתה הונהגה שיטת קיצוב לשורה של מצרכים חיוניים.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. היא באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
מתוך:
גירוש מצרים של סבא שלום
תקופת הצנע
תקופה בה היו חסרים מוצרים בסיסיים.
תקופת הצנע
תקופה בה המצב הכלכלי היה קשה והיו חסרים המון דברים
מתוך:
הכי טוב שאני יכול
תקופת הצנע
מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון.
תקופת הצנע
משטר של סיפוק מצרכים הכרחיים בלבד בתקופה של משבר כלכלי