תקופת הצנע
תקופה בה היתה הגבלה על קניית מוצרים יקרים.
מתוך:
מסע אל העבר עם נכדי
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע
הפירוש של תקופת הצנע, היא תקופה בא לא היה הרבה אוכל וכולם היו צריכים להסתפק בכמות צנועה.
מתוך:
ילדותו של סבא אריאל
תקופת הצנע
באותה תקופה לא היה מספיק אוכל והמשפחות קיבלו תלושים לקניית אוכל
מתוך:
סיפור החיים של סבתא לאה
תקופת הצנע
תקופה שבא אנשים חיו בצניעות במזון ובעוד דברים בסיסיים
מתוך:
סיפור חייה של חמדה פלצי
תקופת הצנע
כְּדֵי להִתְגַּבֵּר עַל המַצָּב הקָשֶׁה, הוֹדִיעַ רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה , דָוִד בֵּן גוּרְיוֹן, עַל הַנְהָגָת "מִשְׁטָר צֶנַע".
לְפִיו, יְחוּלְקוּ מוּצָרִים בְּכַּמּוּת מוּגְבֶּלֶּת וְשָׁוָה לְכֹל תּוֹשָׁב. לְבִּיצוּעַ המְשִׂימָה הוּקַם מִשְׂרָד מְיוּחָד- מִשְׂרָד האַסְפָּקָה וְהקִיצוּב (לְיָּמִים מִשְׂרָד המִסְחָר וְהתַּעֲשִׂיָּה). ולְתַּפְקִיד השַׂר המְמוֹנֶּה נִבְחַר דֹב יוֹסֵף.
תקופת הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ.
מתוך:
מרבד הקסמים
תקופת הצנע
תקופת הצנע הייתה תקופה של כמה שנים בראשית שנות המדינה כשהמצב הכלכלי בארץ היה בכי רע. היתה תכנית כלכלית שניסתה לטפל במצב על ידי חלוקת תלושים למזון ועוד. לא היה שפע כמו היום ואנשים היו צריכים להסתפק במועט.
תקופת הצנע
היא מדיניות הקיצוב זו הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע .
תקופת הצנע
תקופה בה האוכל היה קצוב לכולם בתלושים.
מתוך:
סיפורה של סבתא חגית קידר
תקופת הצנע
היתה מדיניות תקצוב כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949-1959 וזכתה לכינוי תקופת הצנע. בתקופה זו הוגבלה הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה תמורת תלושים שהוקצבו לו בפנקס האישי.
מתוך:
לימודים למרות הקשיים
תקופת הצנע
מילה שפירושה "הסתפקות במועט". תקופה בארץ, לאחר קום המדינה בה היה מחסור במוצרי מזון וחלק מהמצרכים חולקו בהקצבה תמורת תלושים שחולקו לתושבים.
תקופת הצנע
הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים
1949–1959 וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה.
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע, ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. מדיניות זו באה לידי ביטוי בעיקר בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)
תקופת הצנע
: תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד
מתוך:
המשק בעין ורד
תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1959-1949 וזכתה לכינוי תקופת הצנע ( ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון)
מתוך:
קוקי
תקופת הצנע
תקופה קשה לא היה אוכל מחסור במוצרים בסיסים.
מתוך:
להיות אדם
תקופת הצנע
משטר הצנע – כיוון שהגיעו לארץ עולים רבים בתקופה קצרה, לא היו בארץ אמצעים, הארץ היתה צעירה –
רק הוקמה) והוחלט לתת לאנשים קצבאות של מזון באמצעות תלושי מזון. כי התפיסה היתה שלכולם יהיה פחות או יותר אותו
דבר.
מתוך:
סיפור חייה של סבתא רותי
תקופת הצנע
מדיניות כלכלית לצמצום הוצאות על מזון. האזרח קיבל את המזון על ידי פנקס עם נקודות.
תקופת הצנע
תקופת הצנע- מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד.