חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תלושי מזון
תלושי מזון זה תלוש שהולכים איתו למכולת וקונים את המוצר באמצעות התלוש שרשום בו שם המוצר
מתוך: סיפור חיי
תלושי מזון
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי עם תלושים לכל מוצר שחולק לכל משפחה לפי מספר הנפשות . לא בכל יום היו בחנויות המוצרים המבוקשים. וכשאלה הגיעו היו משתרכים תורים ארוכים. מדי פעם התפרסמו מודעות בעיתונים בנוסח: "החלה חלוקת תפוחי אדמה באזור 9. המנה 350 גרם לנפש המחיר 55 מיל הקילו התלוש דף ג, מספר 28". למחרת היום פורסמה מודעה דומה על עגבניות והאנשים (ובעיקר הנשים) מצאו עצמן עוסקות בהתרוצצות יומיומית מחנות לחנות.
מתוך: העלייה מתימן
תלושי קנייה
בעבר, בתקופת הצנע בארץ ישראל נרכשו מוצרי מזון באמצעות תלושיי קניה. כאשר בכל תלוש הוקצבו סל מצרכים לנפש. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מכורדיסטאן
תלושים
הייתה הקצבה לכול משפחה לפי מספר הנפשות זאת אומרת שלא היית יכול לקנות מה שאתה רוצה וכמה שאתה רוצה.
מתוך: על הרצון לעזור
תלושים
בעת תקופת הצנע כל משפחה הייתה מקבלת תלושים למכולת ובעזרתם היה אפשר לקנות מצרכי מזון.
מתוך: על חייה של נעמי נידם
תלושים
גיליון עם תלושים וכך יכלו לקנו דברים בסיים.
מתוך: בכור ראובנוף
תלושים
בתקופת הצנע (בשנות ה-50), בתחום המזון, כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך: סיפור אהבה באופקים
תלושים
מדיניות תלושי מזון (לעתים גם "בולי מזון" או "פנקס מזון") היא תוכנית ממשלתית המאפשרת למחזיקים בתלושים לרכוש תמורתם מזון, או מצרכים אחרים כפי שהוגדרו על ידי הממשלה. מדיניות זו ננקטת כאמצעי לתמיכה באוכלוסיות חלשות ונזקקות סעד, או בזמן של מחסור במוצרים, כמו למשל בתקופות צנע או מלחמה.
מתוך: אני ויקטוריה נהרי וזה סיפורי
תלושים
מדיניות הצנע באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.
מתוך: משפחת פישמן משואה לתקומה בדרך ההגשמה
תלושים
חולקו תלושים לפי מספר נפשות במשפחה לקבלת מזון כגון ביצים חלב, גבינה ולחם.
מתוך: דור לדור יביע אומר
תלושים
דף שכתוב עליו את כמות האוכל לכל המשפחה.
מתוך: חיים של פעם
תלושים
היא תוכנית ממשלתית המאפשרת למחזיקים בתלושים לרכוש תמורתם מזון, או מצרכים אחרים כפי שהוגדרו על ידי הממשלה. מדיניות זו ננקטת כאמצעי לתמיכה באוכלוסיות חלשות ונזקקות סעד, או בזמן של מחסור במוצרים, כמו למשל בתקופות צנע או מלחמה. עם הקמת המדינה, הממשלה, בראשותו של דוד בן-גוריון, החליטה על מדיניות צנע כדי להקל על הקליטה ההמונית של עולים שהגיעו למדינה הצעירה והיו חסרי כל, אחרי מלחמת העולם השנייה. בשלב הראשון, הקציבו מוצרי מזון ומוצרים בסיסיים ובשלב השני גם הלבשה והנעלה.
מתוך: ממושב פדויים לקטרה שבגדרה