תכנית האתגר
הדרכת אמהות לגיל הרך. פותחה באוניברסיטה העברית בירושלים.
תכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות,יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי. התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 וקיבלה את השם הרשמי: "החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם". בישראל היא מכונה לעתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר".
תכנית החלוקה
תוכנית מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי. התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 וקיבלה את השם הרשמי: "החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם". בישראל היא מכונה לעיתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר".
התוכנית כללה מועד ברור להקמת מדינה יהודית ונתנה לגיטימציה בינלאומית לעליית הפליטים היהודים לארץ ישראל. (ויקיפדיה)
מתוך:
תהיה לנו מדינה!
תכנית החלוקה
אפריל 1936 בעקבות התקפות ערביות חוזרות ונשנות של הערבים על חיי יהודים ורכושם, מינתה הממשלה הבריטית ועדה מלכותית שתבדוק את המצב בארץ. ביולי 1937 פירסמה הוועדה את הדו"ח שלה, ובו המליצה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות, האחת יהודית והשניה ערבית, ופרוזדור בחסות בריטית המחבר את יפו עם ירושלים. היהודים קיבלו את התכנית בהסתייגות, הערבים דחו אותה מכל וכל.
תכנית הליבה
תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך, ובה מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי, תוך התניית תמיכה כלכלית ביישום לימודים אלו. משמעות הביטוי "תוכנית הליבה" היא כהוראתה של המילה, בדומה לביטוי הלועזי core curriculum (תוכנית לימודים בסיסית). בחלק מהמסמכים בנושא זה הופיע הביטוי "ליבה" כראשי תיבות של "לימודי יסוד בחינוך הממלכתי". (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפורה של מירי בדר
תכנית המצפים בגליל
תכנית המצפים בגליל היא תוכנית רחבת היקף להקמת יישובים יהודיים בגליל בשנים 1979-1980 (ממשלת בגין). התוכנית כונתה בציבור "ייהוד הגליל". במסגרת התוכנית הוקמו בפרק זמן קצר מספר גדול של יישובים יהודיים קטנים, אשר כונו מצפים. החלטת הביצוע למפעל המצפים התקבלה באפריל 1979, בישיבת הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית העולמית. ההחלטה אישרה הקמת 30 מצפים בטווח של 6–8 חודשים. לפי יוזמיה, מטרת התוכנית הייתה לפרוס אוכלוסייה יהודית ברחבי הגליל ההררי כדי להגדיל את אחוז היהודים בגליל ולמנוע זליגת תושבים ערבים אל אדמות מדינה באזור. ויקיפדיה
תכנית הקשר הרב דורי
תכנית הקשר הרב דורי בונה גשר ערכי בין דורי ומחזקת את מערכת הקשרים בין תלמידי ביה"ס לבין האוכלוסייה המבוגרת, באמצעות הסביבה הטכנולגית. התכנית מופעלת על ידי משרד החינוך בשיתוף מינהל מדע וטכנולוגיה והמזכירות הפדגוגית, המשרד לאזרחים ותיקים ומוזיאון בית התפוצות.
תכנית חפציב"ה
תכנית חפציב"ה, ראשיתה בתש"ן (1990) עם קריסת "מסך-הברזל", פתיחת שערי ברה"מ, וגל עלייה גדול של יהודים לישראל. אז הונחו יסודות לפעילות יהודית-ציונית רשמית וגלויה מטעם מדינת ישראל. בשלב ראשון הופעלו אולפני הנחלת השפה העברית, קורסי הכשרת מורים מקומיים לעברית ולמסורת, חינוך בלתי-פורמאלי, בתי-ספר יום א' ועוד. פעולה זו בוצעה בשיתוף לשכת-הקשר ("נתיב"). כיום חפציב"ה פרושה ב-28 ערים, ב-10 רפובליקות, ומהווה מרכיב מרכזי במערך החינוך היהודי-ציוני שם. משנת 2003 מופעלת התכנית בשותפות בין משרד החינוך והסוכנות היהודית.
תכנית נעל"ה
נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) היא תוכנית של משרד החינוך המאפשרת לבני נוער יהודים מרחבי העולם ללמוד במשך שלוש עד ארבע שנים בתיכונים בישראל ולקבל תעודת בגרות ישראלית ללא צורך בידיעת עברית קודמת. התוכנית מתקיימת במימון מלא של משרד החינוך הישראלי, ובכלל זה מימון של כרטיס טיסה מכל יעד בעולם, מימון מלא של הלימודים, ספרי הלימוד וכלי כתיבה, וכן של ביטוח רפואי, לינה בתנאי פנימייה, דמי נסיעה בישראל, דמי כיס, תקציב ביגוד, כרטיס חיוג ועוד. (ויקיפדיה)
תכנית נעל"ה
נעל"ה היא תכנית חינוכית ייחודית שנועדה לבני נוער יהודים ברחבי העולם המגיעים לישראל ללא הוריהם
מתוך:
סיפור החלומות של ליודה
תכנית תהיל"ה
בשנת 1977 תוכנן הפרויקט מחדש תחת השם תהיל"ה. תפיסתו הייתה יצירת כיתות לימוד במוסדות ציבוריים אליהם יגיעו התלמידים, במקום שהמורות יגיעו אל ביתם. מסלול זה כולל בעשור השני של המאה ה-21 השלמת תעודת בגרות עבור טכנאים. (ויקיפדיה)
תכנית תהילה
תכנית המיועדת לאוכלוסייה הבוגרת - השלמת השכלת יסוד
מתוך:
ימי ילדותי באיסטנבול
תכניתן
עובד הכותב תוכנה להפעלת המחשב.
מתוך:
קשיי העלייה לישראל
תכריכים
בדים לבנים בהם עוטפים את המת בעת הקבורה.
תכריכים
הלבוש בו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה, הקרוי כך מלשון "כריכה", שכן המנהג היה לכרוך סביב גוף המת רצועות של פשתן
מתוך:
הרבנית זוהרה כנפו
תכריכים
הלבוש שבו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה.
מתוך:
סיפור חיי סבא יעיש
תכשיט
תכשיט או עדִי (בריבוי: עֲדָיִים) הוא אביזר המיועד בעיקר לקישוט הגוף והבגד. יש תכשיטים שהם יצירות אמנות יחידניות, ויש תכשיטים מסחריים. מאז ומעולם שימשו תכשיטים גם כסמל סטטוס וגם כמייצגי בעלי ממון. (ויקיפדיה)
תכשיט
תכשיט או עדִי (בריבוי: עֲדָיִים) הוא אביזר נוי ובמקור סמל שבטי המשמש לקישוט הגוף והבגד. במהלך השנים והתפתחות האנושות, התכשיט הפך גם ליצירת אמנות, וסמל תרבותי וחברתי. מאז ומעולם שימשו תכשיטים גם כסמל סטטוס וגם כמייצגי בעלי ממון. השימוש במתכות יקרות שמקורן מבטן האדמה ייחדו את התכשיט כפריט המשתלב בגוף האדם ומוכיח מעמד. (ויקיפדיה)
מתוך:
הצמיד המיוחד
תכשיטים
עֲדִי, מַעֲשֵׂה קִשּׁוּט, חֵפֶץ שֶׁאָדָם מִתְקַשֵּׁט בּוֹ.
"תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים" קִשּׁוּט, נוֹי, תּוֹסֶפֶת חֵן.
תכשיטנית
מישהי שעוסקת בתכשיטים.
מתוך:
חלומותיה של קוזט יוספן