מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שער עלייה
שער עלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל.
מתוך: בית הספר כשורש שהצמיח את ענפי חיי
שער עלייה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל
מתוך: סבתא רבתא – סבתא ללא הפסקה….
שער עלייה
יישוב קליטה ו מחנה עולים במערב , ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו נמל חיפה בעליה ההמונית שהחלה מיד לאחרקום מדינת ישראל.המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס," בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה והקליטה בארץ של סגן אלוף יוסי ניסן
שער עלייה
חנה עלייה, שהגיעו אליו כל העולים, אשר עלו לארץ ישראל. "שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס",‏‏‏ בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה‏‏."
מתוך: סיפור העלייה של ויקטורין
שער עלייה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.
מתוך: ילדותה של סבתא שמחה במושב
שער עלייה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה",
מתוך: זכרונות בצל מלחמות
שער עלייה
מחנה קליטה ומחנה עולים במערב חיפה ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה והוא נקרא גם "סנט לוקס". (סבא משה)
מתוך: סיפורו של סבא שלי – משה פרץ
שער עלייה
שער העלייה היה מחנה מעבר זמני לעולים שהגיעו לארץ בשנות החמישים
מתוך: נולדתי במרוקו
שער עלייה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס", בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה. (ויקיפדיה)
מתוך: עלייה ושליחות
שער עלייה
מחנה עולים שאליו היו שולחים את העולים החדשים עם הגיעם לארץ ישראל. במחנה לא היה בתים מאבן היו רק אוהלים. לא היו רחובות או תאורה. האירו באמצעות עששיות וחימום
מתוך: מייאוש לתקווה
שער עלייה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס", בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה. (ויקיפדיה)
מתוך: דרכה של אוליביה מבגדד לישראל
שער פלמר
פרדריק פלמר היה מהנדס שתיכנן את נמל חיפה,, הוא לא האריך נפטר בשנת 1934. על שמו נקרא רחוב הכניסה לנמל בשם רחוב שער פלמר. ויקיפדיה
מתוך: החיים בתוניס והבריחה לארץ ישראל
שער- העלייה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה". במהלך- 1948 עברו העולים לישראל שהגיעו לנמל חיפה שרשרת קליטה מיד בהגיעם לנמל, שכללה חיטוי בדי-די-טי, ארוחה קלה, הנפקת תעודת זהות, קבלת חיסונים, מעבר במכס, והפניה והסעה למחנה עולים. על מנת להקל על העולים, שנאלצו לעבור שרשרת קליטה ארוכה לאחר מסע מעייף, הוחלט בתחילת- 1949 לשנות את התהליך, ולהעבירם ישירות מהנמל למחנה קליטה ומיון ולבצע בו את כל שרשרת הקליטה.
מתוך: ילדות בבגדאד
שערי צדק
המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית החולים הגדול בירושלים, מבחינת מספר מטופלים שאושפזו בו ומספר ימי האשפוז (ב-2014 אושפזו בו כמעט פי שניים יותר מטופלים מאשר בבית החולים השני בעיר, מרכז רפואי הדסה). נחנך ב־ י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902 - 1947), היה ד"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. ויקיפדיה
מתוך: זיכרונות ילדות מירושלים לרמת השרון
שערי צדק
המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית החולים הגדול בירושלים, מבחינת מספר מטופלים שאושפזו בו ומספר ימי האשפוז (ב-2014 אושפזו בו כמעט פי שניים יותר מטופלים מאשר בבית החולים השני בעיר, מרכז רפואי הדסה). נחנך ב־ י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902 - 1947), היה ד"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים. בדצמבר 2012 סופח אליו בית החולים ביקור חולים.
מתוך: ילדותי בירושלים במלחמת עצמאות 1948
שערי צדק הישן
מבנה שערי צדק הישן הוא בניין השוכן על רחוב יפו בירושלים, ובו פעל משנת 1902 עד לשנת 1980 בית החולים שערי צדק. כיום משמש המבנה להנהלת רשות השידור. הבניין הוא בעל חשיבות אדריכלית והוכרז כמבנה לשימור.
מתוך: אחיי ואני במלחמת ששת הימים