חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שער העלייה
יישוב קליטה מחנה עולים במערב חיפה ששימש כמחנה מעבר מרכזי לאחר קום המדינה כשהתחילה העלייה ההמונית.
מתוך: קוטפת התפוזים – סגירת מעגל
שער העלייה
יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חיי – סבתא יהודית
שער העלייה
המקום הראשון שנחתנו בו בישראל בטיסה עם ההורים. שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייו של ילד מבגדד
שער העלייה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס, בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה. (ויקיפדיה)
מתוך: מסיביר לרמלה – סיפור חייה של מרים חפץ
שער העלייה / סנט לוקאס
מחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל, נמצא במערב חיפה. שימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.
מתוך: מיכאל ושרה לוי – זוג צעיר במדינה צעירה
שער העלייה בחיפה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל
מתוך: מערב הסעודית לישראל – עוד לא תמו כל פלאייך…
שער העמקים - קיבוץ
שַׁעַר הָעֲמָקִים הוא קיבוץ השייך לזרם התנועה הקיבוצית המאוחדת בעבר השתייך לקיבוץ הארצי השומר הצעיר. הקיבוץ ממוקם באזור הצפון (גליל מערבי תחתון), ליד קריית טבעון, ושייך למועצה אזורית זבולון. הקיבוץ שנוסד ב 1929 ברומניה, התאחד עם גרעין יוגוסלבי, ושני הגרעינים עלו לקרקע באזור חרתיה ב 2.6.1935. ויקיפדיה
מתוך: סבתא תמר חורב בחטיבת גולני
שער למתחיל
שער למתחיל הוא שבועון חדשות בעברית קלה, שיצא לאור אחת לשבוע ביום שלישי, בין השנים 1956–2012. השבועון נוסד ב-1956 על ידי "מחלקת הנחלת הלשון" של משרד החינוך. בתחילה כלל שני עמודים בלבד והתרחב במשך הזמן. לאחר הפרטת הפקתו הוא יצא לאור על ידי העיתונים "דבר" ו"ג'רוזלם פוסט", ובתחילת המאה ה-21 במסגרת "ידיעות שורות" מבית "ידיעות אחרונות". העיתון היה בעבר שני עיתונים נפרדים: "שער" ו"למתחיל". ב-1978 אוחדו שני העיתונים תחת השם החדש. (ויקיפדיה)
מתוך: והסבא הזה הוא שלי
שער מנדלבאום
שער מנדלבאום היה מעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967 . השם "מנדלבאום" הוא על שם ביתם של בני הזוג אסתר ושמחה מנדלבאום (מנדלבוים) - בית שהיה סמוך למעבר, בשטח ההפקר בין ישראל לבין ממלכת ירדן.
מתוך: זיכרונותיה של סבתא יהודית ונגוש
שער מנדלבאום
שער מנדלבאום או מעבר מנדלבאום היה מעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967. השם "מנדלבאום" הוא על שם ביתם של בני הזוג אסתר ושמחה מנדלבאום (מנדלבוים) - בית שהיה סמוך למעבר, בשטח ההפקר בין ישראל לבין ממלכת ירדן. (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור של סבתא בלהה והנכדה גאיה
שער מנדלבאום
שער מנדלבאום או מעבר מנדלבאום (כתיב אחר: מנדלבוים) היה מעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967. השם "מנדלבאום" הוא על שם ביתם של בני הזוג אסתר ושמחה מנדלבאום (מנדלבוים) - בית שהיה סמוך למעבר, בשטח ההפקר בין ישראל לבין ממלכת ירדן.
מתוך: ילדות בצל המלחמה
שער מנדלבאום
מעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967. השם "מנדלבאום" הוא על שם ביתם של בני הזוג שמחה ואסתר מנדלבאום - בית שהיה סמוך למעבר, בשטח ההפקר בין ישראל לבין ממלכת ירדן. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותה של סבתא נירה יוגב בירושלים
שער מנדלבאום או מעבר מנדלבאום
היה מעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967. השם "מנדלבאום" הוא על שם ביתם של בני הזוג אסתר ושמחה מנדלבאום ' בית שהיה סמוך למעבר, בשטח ההפקר בין ישראל לבין ממלכת ירדן, אתר מעבר בגבול היה בצומת רחוב שמואל הנביא ורחוב שבטי ישראל..
מתוך: מירושלים לשליחות בקרית מלאכי
שער מנדלבאום או מעבר מנדלבאום (כתיב אחר: מנדלבוים)
) היה מעבר הגבול ביןישראל לממלכת ירדן, ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967. השם "מנדלבאום" הוא על שם ביתם של בני הזוג אסתר ושמחה מנדלבאום(מנדלבוים) - בית שהיה סמוך למעבר, בשטח ההפקר בין ישראל לבין ממלכת ירדן. אתר מעבר הגבול היה בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג'. רחוב זה, ששימש כדרך ראשית מירושלים לכיוון הר הצופים והעיר רמאללה, נחצה ונחסם על ידי "הקו העירוני" - הגבול בין ישראל לירדן, ובנקודת חצייה זו נקבע המעבר. שמו של קטע הרחוב (בעבר דרך סנט ג'ורג') אשר נותר בצד הישראלי הוסב לרחוב שבטי ישראל. חלקו הירדני של רחוב סנט ג'ורג' נשאר בשמו זה, ממעבר הגבול וצפונה.
מתוך: זיכרונות ממלחמת ששת הימים בירושלים
שער עליה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל.
מתוך: מילדות בגולה לארץ ישראל
שער עליה
מחנה עולים שהוקם לאחר קום המדינה סמוך לחיפה (ליד עתלית). הוא היה מחנה הקליטה הגדול ביותר לעולים. הם נקלטו בו למיד לאחר הגיעם ארצה בדרך הים, לנמל חיפה
מתוך: על קו הגבול
שער עליה
ישוב קליטה, מחנה עולים במערב חיפה, שימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים, שהגיעו למדינה לאחר הקמתה
מתוך: מבגדד לציון