חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שעלת
שעלת (בלועזית: פרטוסיס, Pertussis או Whooping cough) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק Bordetella pertusis, השייך למערכת החיידקים הארגמניים. על-פי ארגון הבריאות העולמי נמנית המחלה כאחת מעשר המחלות הקטלניות בעולם. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות בצל הורים ניצולי שואה
שער
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס", בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה. ויקיפדיה
מתוך: סבא פישל וולף
שער / מעבר מנדלבאום
היה מעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967. השם "מנדלבאום" הוא על שם ביתם של בני הזוג שמחה מנדלבאום ואסתר (מנדלבוים) - בית שהיה סמוך למעבר, בשטח ההפקר בין ישראל לבין ממלכת ירדן. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא אברהם מספר על מלחמות ישראל כחייל בצנחנים
שער אפרים
המושב יושב בסוף אוגוסט 1953 על ידי משפחות מעולי תימן שהגיעו מקריית שמונה. במושב הוקמו 80 משקים חקלאיים להם הוקצה שטח של 3,000 דונם. באמצע שנות ה-60 נסללו דרכים פנימיות במושב. במלחמת ששת הימים סבל המושב מהפגזה, ורוב יבולו אבד. הרחקת הגבול בעקבות המלחמה לא הביאה הקלה במצב הביטחוני. מספר חוליות פת"ח פעלו באזור ועול השמירה גדל. עם זאת, אנשי המושב הרחיבו את שטחי העיבוד שלהם עד הקו הירוק. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מתימן לישראל של מרים שעיבי
שער ברנדנבורג
שער ברנדנבורג (בגרמנית: Brandenburger Tor) הוא שער ניצחון אשר בשנות האלפיים, מהווה את אחד מסמליה החשובים ביותר של גרמניה בכלל וברלין בפרט. במשך השנים, מאז הקמתו ב-1788, שימש משטרים רבים כסמל לשלטונם, תוך שינויים רבים בתפקודו ובסמליו החיצוניים. (ויקיפדיה)
מתוך: הגיבור של המשפחה
שער הברזל
שם לשער וירטואלי שהתקיים בתקופת השלטון הסובייטי ומנע מיהודים לעלות ארצה. לווה בחוסר קשרים דיפלומטיים בין המדינות משני עברי השער.
מתוך: ממקום טוב, למקום טוב עוד יותר
שער הגולן
שער הגולן הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא מדרום לכנרת ליד נהר הירדן וליד נהר הירמוך, במפגש הגבולות עם ירדן וסוריה והשייך למועצה אזורית עמק הירדן. שמו ניתן לו משום מיקומו, המהווה מעין שער כניסה לאזור רמת הגולן.
מתוך: הילדות שלי עם צ'ורה – הסופרת מרים רות
שער הגולן
שַׁעַר הַגּוֹלָן הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא מדרום לכנרת ליד נהר הירדן וליד נהר הירמוך, ושייך למועצה אזורית עמק הירדן. שמו ניתן לו משום מיקומו, המהווה מעין שער כניסה לאזור רמת הגולן. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של סבתא דורית רבינוביץ
שער הגולן
שַׁעַר הַגּוֹלָן הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא מדרום לכנרת ליד נהר הירדן וליד נהר הירמוך, ושייך למועצה אזורית עמק הירדן. שמו ניתן לו משום מיקומו, המהווה מעין שער כניסה לאזור רמת הגולן. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא דויד בעבור עלה מלבנון לישראל
שער הגיא
בערבית באב אל-וואד, הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים, ממוקם על כביש 1 בקילומטר ה-35 מתל אביב בסמוך למחלף שער הגיא. כביש 1 ממשיך משער הגיא מזרחה לכוון ירושלים לאורך של כ-6 קילומטרים בעמק צר באפיק נחל הנקרא "נחל נחשון" עד לאזור שואבה.
מתוך: הילדות של סבא הצבר בתל אביב
שער הגיא
שער הגיא (בערבית باب الواد - באב אל-ואד) הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים, ממוקם על כביש 1 בקילומטר ה-35 מתל אביב בסמוך למחלף שער הגיא. לאורך הדרך פזורים שרידים של משוריינים שנפגעו בשיירות ולאורך השנים שומרו והוצבו לצד הכביש בצורה שונה מהצורה בה נפגעו. לצד הדרך נמצאת גם אנדרטת פורצי הדרך לירושלים.
מתוך: הסיפור הישראלי של סבתא אורנה
שער העליה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס",‏‏‏ בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה‏‏.‏
מתוך: רגעים קשים ומרגשים בדרך לארץ הקודש
שער העליה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה מיון לעולים בכניסה לעיר חיפה, ששימש כמחנה ממיון מרכזי לעולים שהגיעו לארץ בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "מחנה שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס", בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור עלייתו של סבא ניסים אדרי
שער העליה
שער-העלייה (ליד חיפה). במחנה זה ביצעו מנגנוני הקליטה את ההליכים הפורמאליים הכרוכים בהגעת כל אחד מהעולים ארצה : נבדקו מסמכיו האישיים, חפציו, נרשמו פרטיו האישיים וכן מצב בריאותו. הוא קיבל חיסונים שונים, וגם עבר חיטוי בדי-די-טי (בשל מכת הכינים ומכות אחרות).
מתוך: לא הלכתי לבית ספר שנה שלמה
שער העליה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, שימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל.
מתוך: "רבת – הפעלים"
שער העליה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס", בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה.
מתוך: הצעת הנישואים הכי מהירה לסבתא מרים