מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שלשלקה
מנהג שבו מדמים את עצמינו לבני ישראל שהיו עבדים במצרים.
מתוך: סיפור ה"שלשלקה"
שם חיבה
סבתא שלי דוברת אנגלית, ומתקשה קצת בעברית, אז לא למדתי ממנה מילים, אלא להפך: אני שאלתי אותה מה היה שם החיבה שלה, והייתי צריכה להסביר לה מה זה "שם חיבה".
מתוך: העלייה ארצה
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות. המונח "שם עט" בעברית הושפע מהביטוי "Pen name" באנגלית, ומ-"Nom de plume" בצרפתית. בצרפתית קרוי מושג זה גם בשם "Nom de guerre". (ויקיפדיה)
מתוך: שובבות ירושלמית
שמאליות
שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית. זאת בניגוד לרוב האוכלוסייה (בין 87% ל-90%), אשר ידם הימנית היא הדומיננטית. (ויקיפדיה)
מתוך: "אל תירא עבדי יעקב" – זיכרונות מבית סבא
שמגלה
שמגלה (געז: ሽማግሌ;] ברבים, אמהרית: שמגלווץ', געז ותגרית: שמגלתת) הוא מונח חבשי שמשמעותו "מבוגר", "בכיר" ו-"זקן". באופן היסטורי ומסורתי החברה החבשית היא חברה גרונטוקרטית שבה לשמגלה חשיבות תרבותית וסוציו-פוליטית עליונה. השמגלה הוא לא בהכרח בגיל מתקדם אלא אדם המשמש בתור מגשר, יועץ, היסטוריון והבקיא בגנאלוגיה, תרבות, חוק ודת. השמגלה משמש גם בתור מתווך בין הממשלה לבין האדם הפשוט וכן בין אדם לחברו. השמגלה גם מציל חיים במקרה של נקמת דם שבו הוא קובע את גובה הכופר. גובה ("מועצת הזקנים") של חברה מקומית מורכבת מאנשים אלו. מתוך השמגלה נבחרים הדנה (הדיינים המסורתיים). החלטותיו של השמגלה והמועצה מקובלות על החברה עצמה ומקבלות גם על הרשויות האזרחיות והמשפטיות של המדינה.
מתוך: מסעו של דסלאי אברה