שכוייח (יידיש)
ישר כוח
מתוך:
פעולות בהתנדבות
שכול
שְׁכוֹל הוא מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ מת. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן משפחה או חבר, מכיוון שמקובל לחשוב שהאהבה הגדולה בעולם היא אהבת הורה לילדיו, ומותם בטרם עת הוא בלתי טבעי. ויקיפדיה
שכול
איבד את אחד מילדיו
מתוך:
קדושת המשפחה
שכול
שְׁכוֹל הוא מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ מת. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן משפחה או חבר, מכיוון שמקובל לחשוב שהאהבה הגדולה בעולם היא אהבת הורה לילדיו, ומותם בטרם עת הוא בלתי טבעי. (ויקיפדיה)
מתוך:
הבשורה המרה
שכול
בעברית מודרנית, המילה שְׁכוֹל מציינת מצב נפשי של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ או בני משפחה קרובה אחרים מת במסגרת מלחמה, או במהלך השירות בצבא או בנסיבות דומות, כגון אזרחים בפעולות טרור. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזייולוגיים, קוגניטיביים וחברתיים. הורים שאיבדו את ילדיהם, מכונים הורים שַׁכּוּלים. (ויקיפדיה)
שכון היובל - גני תקווה
בשנת 1949 הקימה הסוכנות היהודית יישוב עולים בפאתי פתח תקווה, סמוך למושב היובל (כפר מעש של היום), על אדמות שהיו שייכות בחלקן לקק"ל ובחלקן לבעלים פרטיים. היישוב הוכר בשם שיכון היובל. הוא קלט כאלף משפחות מלוב, מרומניה, מפולין, מתימן וממרוקו ב-240 צריפים שוודיים בכל צריף היו ארבע דירות, ובכל אחת מהן חדר אחד ופינת בישול.
שכון עולים
מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. חסרונם הגדול היה באווירה שהם יצרו: שוכני המחנות קיבלו את כל צורכיהם מהממסד ולא נדרשו לצאת לעבודה. המוסדות ראו בכך פתרון זמני, אך הוא נמשך מעבר לזמן המצופה.
שכונה
אזור מגורים מוגדר בעיר או בישוב.
שכונה א' באר שבע
השכונה נמצאת צפונית לעיר העתיקה, דרומית לשכונה ב', מזרחית לשכונה ה' ומערבית למרכז האזרחי. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים לעולים חדשים, בעיקר מרומניה, מרוקו, מעיראק, מתימן ומהודו. בתחילת שנות התשעים קלטה עולים רבים מברית המועצות לשעבר. הרחובות המרכזיים בשכונה הם המשחררים, ביאליק, סוקולוב, ויצמן ובלפור.
בסוף שנות התשעים זכתה השכונה הוותיקה (שכוללת הרבה דירות עמידר ועמיגור) לשיפור במצבה בעקבות בניית מרכז הרמב"ם בדרומה, שאליו עברו עשרות זוגות צעירים. בשכונה פועלים שני בתי ספר יסודיים (ממלכתי ודתי), בית ספר על תיכוני ממלכתי, וכן המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית באר שבע, מרכז קניות, בית חב"ד (סניף עירוני), מתנ"ס ובית מד"א עירוני.
שכונה ג' בבאר שבע
נמצאת ממזרח לשכונות א' ו-ב' ומצפון למרכז האזרחי. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים, בתחילתה קלטה השכונה עולים מרומניה, מעיראק, ממרוקו, מלוב ומתוניס. בשנות השמונים קלטה השכונה כמות גדולה של עולים מאתיופיה ובשנות התשעים גם עולים מחבר המדינות. סטודנטים רבים מתגוררים בשכונה ג' (עקב קרבתה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב).
ב-1960 נפתח במרכז השכונה קולנוע אורות שפעל במשך 30 שנה ותפקד כמרכז תרבותי וחברתי בבאר שבע בכלל ובשכונה ג' בפרט. (ויקיפדיה)
שכונה סגורה עם חומות גבוהות
שכונה סגורה עם חומות גבוהות שבה הוכרחו יהודים לגור בתנאים קשים וחיילים גרמנים
שמרו עליהם במגדלי שמירה ומנעו מהיהודים לצאת או לברוח ממנו. איסוף היהודים בגטו היה שלב
מוקדם לפני שילוחם של היהודים להשמדה
מתוך:
נערת היער
שכונת "דורה"
מעבירים אליה את העולים לשיכונים (בתים שבונים במיוחד)
שכונת "ימין משה"
שכונה בירושלים
שכונת "קבצנסק"
שכונת הפועלים בכרכור בראשית ימיה
שכונת "שמעא"
הייתה שכונה יהודית בגיא בן הינום, אשר בחלק מבתיה שוכן היום הסינמטק הירושלמי. היא נוסדה למרגלות בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון, והשתרעה עד הר ציון
שכונת "שערי חסד"
שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון. גבולותיה הם: בצפון - רחוב הגר"א; במזרח - רחוב אוסישקין; בדרום - רחובות אבן שפרוט והר"ן; ובמערב - רחוב דיסקין. השכונה הוקמה בשנת תרס"ט (1909) על שטח של כ-40 דונם, ושומרת זה כמאה שנה על אופייה הדתי-השמרני. השכונה נודעה באנשי החסד והצדקה, וכן ברבנים ובתלמידי החכמים שפעלו בה.
מתוך:
שכונה של חסד שערי חסד
שכונת אבו תור
אַבּוּ תוֹר, הידועה גם בשם גִּבְעַת חֲנַנְיָה, היא שכונה חצויה יהודית-ערבית בירושלים, מדרום לעיר העתיקה. ממוקמת מדרום לעיר העתיקה בירושלים, השכונה נמצאת על גבעה. לאחר מלחמת העצמאות עבר קו גבול שחילק את השכונה לחלק היהודי שהיה במעלה הגבעה נשלט ע""י ישראל והחלק הערבי של השכונה בחלקה התחתון נשלט ע"י ירדן.
שכונת אוהל משה
שכונת אוהל משה נוסדה בשנת 1882 מכספי קרן מזכרת משה - קרן שהוקמה בשנת 1874 על מנת להנציח את זכרו של משה מונטיפיורי על ידי הקמת מפעלי התיישבות בארץ ישראל. בהמשך בנתה הקרן שכונות נוספות בירושלים כולן מכילות בשמן את השם "משה" ימין משה, זיכרון משה וקריית משה.
שכונת אוהל משה
אחת מהשכונות הראשונות אשר הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים. כיום מהווה חלק משכונת נחלאות.
מתוך:
חגית אזולאי
שכונת אושיות - רחובות
"אושיות - השכונה הוקמה ב-1954 ותושביה הראשונים היו מפוני מעברות. משנת 1990 הוכנסה לפרויקט שיקום שכונות והחלה לקלוט עולים מתימן ואתיופיה. ב-1995 הוכרזה כשכונת שיקום. מאז, מתגוררים בה כ-7,000 תושבים. ב-2002 הוקם בה גרעין המורים התורני "מורשת יעקב"."
מתוך:
הנעורים של גאולה במעברה