חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שיכון מפ"ם
שיכון של פועלים ועובדים עם בתים פרטיים
מתוך: נחמה רוזנפלד
שיכון עובדי קופת חולים
ועד העובדים של קופת החולים הכללית (של ההסתדרות) דאג לפתרונות דיור לחבריו.
מתוך: השכונה שלי
שיכון עליה
שיכון עליה הוקמה בכפר סבא בתחילת שנות ה-50 עבור אלו שעלו ארצה בגלי העליה שלאחר מלחמת השחרור. השיכון הוקם כשכונת עולים שקלט את דיירי המעברות והעולים החדשים, רובם ניצולי שואה. עם השנים השתנה אופי האוכלוסייה בשכונה ורובה מאוכלסת היום על ידי יוצאי תימן.
מתוך: הישרדות
שיכונים
שיכון הוא סוג של בניין מגורים, אשר את בנייתו יוזמת לרוב הממשלה המקומית, או גוף ציבורי אחר. זאת, במטרה לספק פתרון דיור יעיל לאוכלוסיות גדולות, על פי אינטרסים וצרכים ציבוריים. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייה של רחל אלקרסי
שילומים
פיצויים. הגרמנים שילמו לניצולי השואה פיצויים על בני המשפחה שנרצחו ועל הרכוש שנלקח מהם.
מתוך: סיפור העלייה מעיראק
שילומים ופיצויים מגרמניה
בשנת 1952 נחתם הסכם שילומים בין גרמניה לישראל, שמטרתו המוצהרת היתה לממן את הישוב מחדש של פליטיה היהודים של מלחמת העולם השניה בישראל. במקביל נחתם גם הסכם פיצויים, בשם העם היהודי בתפוצות. אנשים פרטיים יכלו להגיש תביעות אישיות על הנזק והסבל שנגרם להם בשואה על ידי הגרמנים הנאצים
מתוך: על קו הגבול
שילטון וישי
הכינוי לממשלה הצרפתית ששיתפה פעולה עם מדינות הציר בין יולי 1940 לאוגוסט 1944 - המדינות שנלחמו נגד בעלות הברית במלחה"ע ה-2 ובראשן גרמניה, איטליה ויפן.
מתוך: השואה בדרום צרפת – איזידור הגיבור
שילטון קומוניסטי
עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. (המשטרה החשאית של רוסיה[11]) את היבסקציה (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללנו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות בסיביר עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "חיידרים" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל" שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.
מתוך: זכרונות ילדות מרוסיה הקומוניסטית
שילת
שִׁילַת הוא מושב על כביש 443, סמוך לקו הירוק במועצה אזורית חבל מודיעין, מצפון לעיר מודיעין. המושב נוסד בשנת 1977, במקום בו שכן עד 1948 הכפר הערבי שילתא, עם היווסדו, פרנסתו התבססה על שילוב תעשייה, חקלאות ותיירות. בעקבות הקמת הערים מודיעין ומודיעין עילית זכה המושב לתנופה כלכלית, ורבים משטחי החקלאות והתעשייה הוסבו לשטחי מסחר ותעשייה קלה.
מתוך: חיי גליה גל
שילת
בשנת 1975 יזמה קבוצת קצינים בצבא קבע רעיון להקמת יישוב באזור מודיעים. לגרעין המתהווה היה יעד, "חירבת ביר טוויל" היא גבעת הברושים שבין מכבים רעות, מכאן שם הגרעין המייסד: "באר טל". הרעיון של המקימים היה הקמת קהילה יצרנית המבוססת על משק מלאכה ותעשייה משפחתי במסגרת של מושב עובדים. תנועת המושבים סירבה לקבל יצור כלאיים כזה לשורותיה והתנועה המיישבת היחידה שהסכימה לאמץ את המושב בחום הייתה תנועת העובד הציוני (ויקיפדיה)
מתוך: הקמת מושב שילת