חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שיירת הדסה
שיירת "הדסה" הייתה שיירת משוריינים שהסיעה יהודים בדרכם להר הצופים ב-13 באפריל 1948. השיירה כללה עובדי רפואה של בית החולים הדסה הר הצופים, עובדי האוניברסיטה העברית, אנשי ההגנה מגיני ההר, חולים, מבקרים ואזרחים. בעת שעברה בשכונה הערבית שייח' ג'ראח, הותקפה השיירה בידי פורעים ערבים, שרצחו 78 מנוסעי השיירה, לכן כונתה השיירה גם "שיירת הע"ח". ההתקפה אירעה ימים ספורים לאחר פרשת דיר יאסין, לטענת עבדאללה א-תל, מפקד הלגיון הערבי בירושלים, כנקמה על הרג בני הכפר.‏
מתוך: מבט אל העבר
שיירת הרופאים והאחיות (הדסה)
שיירת משוריינים ובהם יהודים שהיו בדרכם לבית החולים הדסה בהר הצופים ב-13 באפריל 1948. השיירה כללה עובדי רפואה של בית החולים ועובדי האוניברסיטה. בהתקפה עליה נהרגו 78 נוסעים.
מתוך: להיות אחות – עיסוק שהוא גם דרך חיים
שיירת יחיעם
שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות שיצאה ב-27 במרץ 1948 מנהריה לקיבוץ יחיעם שהיה מנותק. השיירה נקלעה למארב, והותקפה על ידי כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לכאברי. בהתקפה על השיירה נהרגו 46 אנשים. (ויקיפדיה)
מתוך: אבא משה
שיירת יחיעם
שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות שיצאה ב-27 במרץ 1948 מנהריה לקיבוץ יחיעם שהיה מנותק. השיירה נקלעה למארב, והותקפה על ידי כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לכאברי. בהתקפה על השיירה נהרגו 46 אנשים.(ויקיפדיה)
מתוך: העלייה של סבתא לאה וירהיים
שיירת יחיעם
שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות שיצאה ב-27 במרץ 1948 מנהריה לקיבוץ יחיעם, נקלעה למארב והותקפה על ידי כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לכאברי. בהתקפה על השיירה נהרגו 46 אנשים, והאירוע נחשב לאחת התבוסות היהודיות הקשות במהלך מלחמת העצמאות.
מתוך: הסיפור על החיים של פעם
שיכון
שיכון הוא סוג של בניין מגורים, אשר את בנייתו יוזמת לרוב הממשלה המקומית, או גוף ציבורי אחר. זאת, במטרה לספק פתרון דיור יעיל לאוכלוסיות גדולות, על פי אינטרסים וצרכים ציבוריים. לרוב, מוקמים שיכונים באזורים עירוניים עבור אוכלוסייה מעוטת-יכולת, אוכלוסייה עובדת הדורשת מקומות מגורים רבים בקרבת העיר, או במקרים מסוימים של צורך דחוף במגורים באזור כלשהו. השיכונים הנבנים ביוזמה ממשלתית, נמכרים לבסוף בעלות נמוכה ואף מסובסדת או משמשים לאחר מכן כדיור ציבורי. המושג "שיכון" מתייחס הן לטיפוס מבנה המגורים והן לשכונות שלמות הכוללות גם שטחים פתוחים, כבישים, ומבני ציבור קהילתיים (בתי ספר, גני ילדים, מרפאות וכדומה) כחלק מפרויקט בינוי שלם. המילה "שיכון" בעברית נתרמה על ידי דוד רמז - ממקימי חברת "שיכון עובדים" ההסתדרותית.
מתוך: סיפור חייה של דורית
שיכון
שיכון הוא סוג של בניין מגורים, אשר את בנייתו יוזמת לרוב הממשלה המקומית, או גוף ציבורי אחר.
מתוך: סבתא אסתר קרמזין
שיכון
שיכון הוא סוג של בניין מגורים, אשר את בנייתו יוזמת לרוב הממשלה המקומית, או גוף ציבורי אחר. זאת, במטרה לספק פתרון דיור יעיל לאוכלוסיות גדולות, על פי אינטרסים וצרכים ציבוריים. לרוב, מוקמים שיכונים באזורים עירוניים עבור אוכלוסייה מעוטת-יכולת, אוכלוסייה עובדת הדורשת מקומות מגורים רבים בקרבת העיר, או במקרים מסוימים של צורך דחוף במגורים באזור כלשהו. השיכונים הנבנים ביוזמה ממשלתית, נמכרים לבסוף בעלות נמוכה ואף מסובסדת או משמשים לאחר מכן כדיור ציבורי.
מתוך: הסיפור הרב דורי של סבתא
שיכון
אוסף בתים שבדרך כלל נבנו על ידי ממשלת ישראל במטרה לספק דיור יעיל לאוכלוסיות גדולות בהתאם לצורך ציבורי. ויקיפדיה
מתוך: סיפורה של סבתא יעל
שיכון
שכונות ענקיות של בתי אבן שנבנו עבור דרי המעברות. נבנו בתים בגדלים שונים, והחלוקה לפי גודל המשפחה. בסטנדרטים של אז, בית בן שלושה חדרים, עם מקלחת, שירותים ומטבחון, אושר למשפחה בת עשרה נפשות ומעלה. היו בו תשתיות חשמל ומים.
מתוך: ילדותי במעברה ובשיכון
שיכון
סוג של בניין מגורים אשר את בנייתו יוזמת לרוב הממשלה או גוף ציבורי אחר במטרה לספק פתרון דיור יעיל לאוכלוסיות גדולות על פי אינטרסים וצרכים ציבוריים. לרוב, מוקמים שיכונים באזורים עירוניים עבור אוכלוסייה מעוטת יכולת, אוכלוסייה עובדת הדורשת מקומות מגורים רבים בקרבת העיר או במקרים מסוים של צורך דחוף במגורים באזור מסוים. השיכונים הנבנים ביוזמה ממשלתית נמכרים לבסוף בעלות נמוכה ואף מסובסדת או משמשים לאחר מכן כדיור ציבורי.
מתוך: הסבתא שנשארה ילדה