מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שטיבלאך
שטיבלאך מאה שערים הוא שטיבלאך בשכונת מאה שערים שבירושלים. נוסד בשנות ה'תרמ"א (1881) כחלק ממתחם בית הכנסת המרכזי, "ישועות יעקב". בתחילה שימשו החדרים תלמוד תורה עבור ילדי השכונה. כיום מתקיימים במקום מנייני תפילה לאורך רוב שעות היום והלילה.
מתוך: "מאה שערים" השכונה שלי
שטיחים פרסיים
השטיחים הפרסים לרוב מיוצרים בעבודת יד, ומפורסמים בעולם כולו בשל צורת עיצובם, צבעוניותם והיותם סמל ליוקרה. השטיחים מהווים חלק חיוני באמנות ובתרבות הפרסית וניתן למצוא אותם כמעט בכל בית פרסי, כשלכל מחוז באיראן סגנון עיצוב שטיחים משלו. אורגי שטיחים רבים אורגים על פי זיכרון ודפוסי אריגה שעברו במשך דורות במשפחה. (ויקיפדיה)
מתוך: השטיח הפרסי המיוחד של אסתר אליאסי
שטייטל
צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה. עיירות אלה היו פזורות בכל רחבי המרחב מליטא עד רומניה, וחיו בין מאות אחדות לאלפי תושבים, כאשר כמחצית מאוכלוסייתן הייתה יהודית. השפה המדוברת בהן הייתה יידיש, והתושבים ניהלו אורח חיים מסורתי בשילוב מאפייניהם ומנהגיהם הייחודיים. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות בהרי אורל
שטעטל
שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה. עיירות אלה היו פזורות בכל רחבי המרחב מליטא עד רומניה, כשבכל אחת חיים בין מאות אחדות לאלפי תושבים. ויקיפדיה
מתוך: רוזי דרורי עלתה ממבלגיה
שטעטל
שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית, הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה. השפה המדוברת בקרב היהודים הייתה יידיש, והתושבים ניהלו אורח חיים מסורתי בשילוב מאפייניהם ומנהגיהם הייחודיים. עיירות נעקרו כמעט כולן סביב מלחמת העולם הראשונה, עקב הגירה המונית לארצות הברית ולמערב, החורבן והפליטות בימי המלחמה ועוד. השטעטלים נזכרים כיום כסמל ליהדות מזרח אירופה שחלפה מן העולם. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורו של סבא הרווי
שטעטל
שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה. עיירות אלה היו פזורות מליטא עד רומניה, כשבכל אחת חיים בין מאות אחדות לאלפי תושבים. בממוצע, כמחצית מאוכלוסייתן הייתה יהודית. השפה המדוברת בקרב היהודים הייתה יידיש, והתושבים ניהלו אורח חיים מסורתי בשילוב מאפייניהם ומנהגיהם הייחודיים. השטעטלים נעקרו כמעט כולם בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עקב הגירה המונית לארצות הברית ולמערב, החורבן והפליטות בימי המלחמה, הטבח ההמוני של יהודים במלחמת האזרחים ברוסיה ומתן שוויון זכויות בברית המועצות ובפולין העצמאית שהניע גל הגירה גדול לערים. השטעטלים נזכרים כיום כסמל ליהדות מזרח אירופה שחלפה מן העולם. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור העלייה של סבתא אנה רימר
שטעטל
שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה. עיירות אלה היו פזורות בכל רחבי המרחב מליטא עד רומניה, כשבכל אחת חיים בין מאות אחדות לאלפי תושבים. בממוצע, כמחצית מאוכלוסייתן הייתה יהודית. השפה המדוברת בקרב היהודים הייתה יידיש, והתושבים ניהלו אורח חיים מסורתי בשילוב מאפייניהם ומנהגיהם הייחודיים. (ויקיפדיה)
מתוך: Different generations, different worlds
שטעטעל
שטעטעל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה. עיירות אלה היו פזורות בכל רחבי המרחב מליטא עד רומניה, כשבכל אחת חיים בין מאות אחדות לאלפי תושבים. בממוצע, כמחצית מאוכלוסייתן הייתה יהודית. השפה המדוברת בקרב היהודים הייתה יידיש, והתושבים ניהלו אורח חיים מסורתי בשילוב מאפייניהם ומנהגיהם הייחודיים. ויקיפדיה
מתוך: עלייתו של אבי זלמן זמושציק לארץ ישראל