רבי דוד בן ברוך
רבי דוד בן ברוך הכהן אזוג (נפטר בג' בטבת, ה'תקמ"ה, 16 בדצמבר 1784) היה רב ומקובל במרוקו. מקום קבורתו מהווה אתר תפילה ועלייה לרגל מרכזי, ונוהרים אליו מתפללים רבים, בעיקר בימי השנה לפטירתו. (ויקיפדיה)
רבי דוד בן יוסף אבודרהם
הרב דוד (בר' יוסף) אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד. מכונה גם בקצרה האבודרהם. נולד לרבי יוסף אבודרהם ונקרא על שם אבי אביו
מתוך:
דור תשעי בארץ ישראל
רבי חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה. חיבורו הידוע ביותר הוא הספר "אור החיים" – פירושו על התורה. את מרבית שנותיו, כארבעים שנה, חי רבי חיים בן עטר במרוקו. בתקופה זו היה מוכר בעיקר בקרב יהדות מרוקו.
מתוך:
מילדות לבגרות
רבי חיים מצ'רנוביץ (הנצר הראשון מצד משפחת אמו של סבא שעלה לארץ ב - 1815)
רבי חיים טירר, שכונה "רבי חיים מצ'רנוביץ" או "הצ'רנוביצר" (טשערנאוויצער), וידוע גם בשם ספרו באר מים חיים, היה מגדולי תנועת החסידות ותלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הוא נולד בכפר באזור בוצ'אץ' שבגליציה. אביו רבי שלמה (בנו של רבי רפאל מהארחוב) היה חסיד של רבי נחמן מהורדנקא. שם משפחתו המקורי היה טירור (Thiror), אך התפרסם בשם טירר.
כיהן כאב"ד בערים רבות, בהן: מוהילוב, בוטושן, קישינב וחבל בוקובינה. בבוקובינה פעל בין השאר בסוצ'אבה שבה ייסד את בית הכנסת גמילות חסדים. בשנת תק"מ נתמנה כרבה של קריפץ, ומשנת תקמ"ב כיהן כרבה של צ'רנוביץ. הוא נאבק למען הסכמת השלטונות האוסטריים להשבת היהודים שגורשו מווינה.
בשנת תקס"ה, עם סיפוח חבל בוקובינה על ידי האימפריה האוסטרית ולאחר שנכנס לקונפליקט עם השלטונות האוסטריים, עזב רבי חיים את תפקידו כרבה של צ'רנוביץ, כדי לעלות לארץ ישראל, אך לאחר שעבר את הגבול אל נסיכות מולדובה שימש כרב בבוטושאן ומאוחר יותר בקישינב. לארץ ישראל הגיע רק בתקע"ג וקבע את מושבו בעיר צפת. הרב חיים טירר נאבק נגד חוקים שפגעו ביהודים ונגד המנהג להתפלל מחוץ לבית הכנסת.
הוא קבור בבית הקברות העתיק של צפת, במערה הנקראת מערת הבאר מים חיים.
רבי חיים מצאנז
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (תקנ"ז 1797 - כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876) (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו. (ויקיפדיה)
רבי חסדאי אלמושנינו ז״ל
רבי חסדאי אלמושנינו ז״ל. גדול בתורה, ומפורסם בחסידות והיה נחשב לגדול הדור. חי במאה הד׳ והה׳ ונתבש״מ בחר טבת של שגת התפ״ח ליצירה זקן ושבע ימים בעיר מולדתו טיטואן יע״א. אתר מורשת יהדות מרוקו
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (כונה רבינו הקדוש, ידוע גם בכינוי המקוצר רבי) (חי בסביבות 135–220 לספירה) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.לפי מסורת חז"ל, נולד רבי יהודה הנשיא בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא, בין השנים 135 ל-137 לספירה. מנערותו למד מפי רבי שמעון בר יוחאי. (ויקיפדיה)
רבי יוסף יצחק שניאורסון
האדמו"ר הריי"צ (י"ב בתמוז תר"מ - י' בשבט תש"י) (בעגת חסידי חב"ד אדמו"ר הקודם ובמקור באידיש דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי) הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, בנו של הרבי שלום דובער(האדמו"ר הרש"ב) ושטערנא שרה שניאורסון וחמיו של הרבי מליובאוויטש. מנוחתו כבוד באוהל בבית העלמין"מונטיפיורי" ברובע קווינס שבניו יורק.
רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ
י"ב בתמוז תר"מ - י' בשבט תש"י) (בעגת חסידי חב"ד אדמו"ר הקודםובמקור באידיש דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי) הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, בנו של הרבי שלום דובער(האדמו"ר הרש"ב) ושטערנא שרה שניאורסון וחמיו של הרבי מליובאוויטש. מנוחתו כבוד באוהל בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שבניו יורק.
מתוך:
חיי תורה ומצוות בגרוזיה
רבי יוסף קארו
רבי יוסף קארו (מכונה גם מרן[1] והמחבר[2]) היה ראש רבני צפת, פוסק ומקובל. מגדולי וחשובי הפוסקים בכל הדורות. מחבר ספר ההלכה הבסיסי שולחן ערוך שנתקבל ברוב תפוצות ישראל כספר היסוד בפסיקת הלכה.
רבי יוסף קארו
רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה, היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף. עסק גם בקבלה. מקובל לסמנו כפותח תקופת האחרונים. (ויקיפדיה)
מתוך:
הבריחה ממצרים
רבי יצחק אבוחצירא
רבי יצחק אבוחצירא (ה'תר"ך, 1860 - י"ד בשבט ה'תרע"ב, 2 בפברואר 1912) היה רב ומקובל ממשפחת אבוחצירא, בנו הצעיר של רבי יעקב אבוחצירא.
רבי ישראל בעל שם טוב
כתב בראשי תיבות בעש"ט), ראש מחנה הצדיקים הנסתרים בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ותורת החסידות, ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות. נולד בי"ח באלול ה'תנ"ח (24 באוגוסט 1698) נפטר בו' בסיוון (יום א' של חג השבועות) ה'תק"כ (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה מזי'בוז'
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק- כ"ה בתשרי ה'תק"ע), היה מתלמידי המגיד ממזריטש, חברו ומחותנו של אדמו"ר הזקן ורב קהילה ומנהיג חסידי בברדיצ'ב. ידוע בכינויו "סנגורם של ישראל", על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא.
רבי מאיר בעל הנס
רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר. קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.
רבי מאיר בעל הנס
רבי מאיר בעל הנס הוא כינוי שניתן לתנא רבי מאיר1, מגדולי התנאים שדבריו וסיפורים על דמותו מופיעים לרוב במשנה ובתלמוד, על שם הנס הגדול שאירע לו בחייו ועל שם הסגולה שיש בהזכרת שמו כדי לחולל נסים ונפלאות.
רבי מאיר בעל הנס
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר עיני הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא. על פי התלמוד היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר חכמים בהלכה'.
מתוך:
בזכות אמונת חכמים
רבי מאיר בעל הנס
כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל. על פי אמונה עממית, רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. לכן, יש שנוהגים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה.
מתוך:
טבריינית אוהבת דגים?
רבי מאיר בעל הנס
רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל. (ויקיפדיה)
מתוך:
מהלך החיים של סבא מאיר